בין מלאכים לשדים
כֹּל דַּקָּה מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ שָׁעָה,
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּסֵבֶל וְלֹא בְּהֲנָאָה.
וְהַתְּחוּשָׁה הָרָעָה – הִיא כְּמוֹ הַרְשָׁעָה,
שֶׁמַּזְכִּירָה לוֹ שׁוּב וָשׁוּב – שֶׁהוּא טָעָה.
.
אֵין לוֹ כּוֹחַ סֵבֶל – אֲבָל הוּא מַמְשִׁיךְ לִסְבֹּל,
הוּא מְנַסֶּה לִפְרֹחַ – אַךְ מַמְשִׁיךְ לִנְבֹּל.
הַחַיִּים לִמְּדוּ אוֹתוֹ אֶת מִגְבֶּלֶת הָאָקָמוֹל,
הוּא חוֹשֵׁב עַל הַמָּחָר – אַךְ חַי אֶת הָאֶתְמוֹל.
.
הַזִּכְרוֹנוֹת מַכְאִיבִים,
גַּם אֵלֶּה שֶׁל יָמִים טוֹבִים.
אֵיךְ הִגַּעְתָּ מִזֶּה לְזֶה?
לִפְעָמִים זֶה מַרְגִּישׁ לוֹ שֶׁהוּא הוֹזֶה.
.
שֶׁהוּא חַי אֵיזֶה סִיּוּט – וְלֹא מַצְלִיחַ לְהִתְעוֹרֵר,
עַד שֶׁהַכֹּל מִסְתַּחְרֵר וּמִתְפּוֹרֵר.
וְאֵין לוֹ כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ,
לָלֶכֶת כְּשֶׁמַּחֲשִׁיךְ.
אֲבָל יֵשׁ לוֹ קוֹל שֶׁאוֹמֵר לוֹ שֶׁצָּרִיךְ,
גַּם אִם הוּא אִבֵּד אֶת הַמַּדְרִיךְ.
.
וְהַחַיִּים מַפְחִידִים,
וְכֹל יוֹם אֶתְגָּרִים חֲדָשִׁים נוֹלָדִים.
וְהוּא נִמְצָא שָׁם – בֵּין הִרְהוּרִים מַטְרִידִים,
לִפְצָעִים שֶׁלֹּא מַגְלִידִים.
.
בְּלִי אֱמוּנָה – הוּא כְּבָר הָיָה מִתְיָאֵשׁ,
רַק הִיא זוֹ שֶׁמַּדְלִיקָה בּוֹ קְצָת אֵשׁ.
יוֹם יָבוֹא וְיִהְיֶה טוֹב,
לְבֵינְתַיִם אַל תַּחְשֹׁב – פָּשׁוּט תִּכְתֹּב.
.
וְזֶה מַתִּישׁ לָנוּעַ – בֵּין יֵאוּשׁ לְתִקְוָה,
בֵּין הַכֹּל רַע – לְהַכֹּל לְטוֹבָה.
בֵּין קִנְאָה וְגַאֲוָה – לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה.
בֵּין שִׂנְאָה וְטִינָה – לְאַהֲבָה וְאַחְוָה.
.
הוּא חַי בְּנִגּוּדִים,
וּמְנַסֶּה לְאַחֵד אֶת הַפְּרוּדִים.
בֵּין מַלְאָכִים לְשֵׁדִים,
אֵיכְשֶׁהוּ זֶה מַרְגִּישׁ שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מַפְסִידִים.
.
מִי זֶה שֶׁכּוֹתֵב? הוּא לֹא תָּמִיד מֵבִין.
וְאוּלַי הוּא כּוֹתֵב כְּדֵי לְהָבִין.
אַךְ מָה אִם כֹּל מָה שֶׁחָשׁוּב בּוֹ – מֵת?
מָה אִם זוֹ הָאֱמֶת?






