לא לחכות למקביל נותן סיבה להוביל
אמרו פעם :”עץ כדי לשרוף לא כמו עץ כדי לקטוף”. מאמר זה נותן לנו להבין שלכל אחד את הערך שלו, שלא הוא מי שמחליט את זה אלא הגורל שהאל יודע, אבל האל נתן לנו לבחור לפני עם ידיעתו. וזה ערך הערכים, נותן לכל אחד ממנו את ערכו ואת ההחלטה הסופית, האם הוא טוב או לא שלא חוזר במשוב.
וגם לכל אחד ממנו מטרה שהוא נברא בגללה, הוא מכיר אותה בשלב מסוים בחייו, אם זה בסימן מהאל או ממה שקורה אתו במהלך חייו. הוא עובד כדי להגשים את המטרה, ורוכש כל כלי שעוזר לו לדבר זה, אבל המטרה שהוא משוטפת לכולנו ,זה גן עדן והחיים הנצחיים. בא במקביל יחס האינטרס, שהוא לא מרחם על האחר ואוכל את החלש, ומתכונות אלו נולדה הבירוקרטיה, הנאציות וכל אידאולוגיה שאין לסמוך עליה כדי לקחת את רצוננו ולעזור לאחרים. בהתחלת הספר דיברנו על טקטיקה זו כדי שלא ימצא העני את הפרוסה בסוף יומו, וזה חשוב בשביל המובילים בחוקיות חוק זה, והוא בונה להם את ערמות כספיהם על חשבון העני שהוא בקיצור בעל ערך. אבל מצד שני אנחנו בעלי הערך אם נהגנו כמו בעלי הערך האבוד זה יהרוס לנו את ערמת המצוות ואת הטוב שאנחנו חיים בשביל להגשימו להגיע אל נקודת פגישת כל האנשים בכל הרמות בכל הערכים-אם הצטיידו בעניין הערך. וזה שבעלי ערך יש להם חשבון עם בורא העולם השונה מזה ששל חסרי ערך, והאל נותן להם כדי שידגישו ויהיו עדים על עצמם בחיים האלו או בחיים שאחרי המוות. זאת עובדה, וכל יום אנחנו רואים שהבורסה והמניות שלהם נהפכות 180 דרגות ויורדות עד המינוס, וזה השלב של “העד על עצמו” בחיים אלו לפני חיי האש והגיהינום שמחכות לכל אחד חסר ערך. זאת הדוקטרינה של החיים, מי שעושה טוב מקבל טוב, ומי שמתעקש עם חוקי החיים נהפך למפלצת שרצה ביער, ובסוף אין לה מה שיציל אותה מריצה , כי אם עצרה יוכל אותה היותר חזק וזה האל שישתבח שמו ,האל החזק מכולם, היכול ובורא כל אטום בחיים אלו ובכל החיות.
נקודת החולשה של אנשים אלה, זה שהם מחכים למקביל שיקבלו בסוף מעשיהם, ולזה אנחנו קוראים “המקביל המהיר”, והוא לא כמו שמו שהוא עוזר במהירות, אבל הוא מספק זמנית את חסרי הערך כדי שיחיו ויראו את סוף ריצתם וכמובן שיהיו עדים על הסוף של הדרך שלהם.
אבל יש אנשים והם פחות באחוז מחסרי ערך, הם הנבחרים שלא מחכים למקביל למעשיהם בחיים אלו-למרות שהם מקבלים, וזה סוד ההצלחה המתחבא מאחורי חיי הסורגים שלהם לפני גן העדן הנצחי. הם לא אומרים או מבקשים מהאחר תמורה, כי יש להם אימונה וערכים שהם יותר טובים מהקצת שבא במקביל. אלה חיים חיי גן עדן בחיים התחתיים לפני שהם חיים את גן עדן המעלה ליד האל ,הנביאים והצדיקים.
אם באנו לדעה של חסרי ערך, הם טוענים שהאמונה זה חיי מי שחיו לפני, ושהיא מחשבת האנשים הראשונים שלא היה מה לעשות בחייהם, וזה בגלל שהחיים שלהם היו יותר קלים ולא היו מוכרחים לעבוד כדי להתפרנס ובנות בית ומשפחה. אבל הדעה של בעלי הערך יותר חזקה, וזה שמחזק אותה עודות מדעיות ומקרים שקרו היום ובעבר כתמורה לכל אחד ממי שחיו בזמן זה, הם ראו את סופם בגלל ההתעקשות ואת הליכתם ושחייתם נגד הזרם. ואת ההוכחות המדעיות שהיום אנשי מדע רבים נהפכים לבעלי ערך אחרי שלא האמינו, בגלל העובדות שהם מוצאים ביקום ובחיים.
ואם באנו לסוד של ההובלה של בעלי ערך, דבר ראשון זה שהם עושים לעצמם ערך בבלי ביקוש מהאחר, והאחר מעריך צעד מבורך זה ואז זה משפיע עליו –אם זה מידית או אחרי כמה זמן שחולף, וזאת העובדה שאף אחד מחסרי הערך יכל להתנגד אתה אחרי שהגיע לנקודה הסופית שאין אחריה איזה שהיא עובדה או נקודה שפוסלת את עובדת האל האחד ואת חוקי היקום. וסיבות אלה אפשר לגעת בהן בחיים שלנו ,והשכל שלנו יכול לעכל איתן ולהעריכן בפועל ופיזית, אם זה לפי השכל או הלב, אבל יש את הסיבות שהן סיבות העל שאף אחד יכול לראותן או למדוד אותן במדדי החיים שלנו, כמו מצוות שהמלאכים רושמים כדי שיהיה החשבון ביום הדין, או כמו האפקטים של האל שהוא מפעיל בלי שנראה או נרגיש בהן, ואלה הסיבות שבעלי הערך מובילים בגלל האל ובגללן, ולשה אנו קוראים “ברכה ומעשי האל”.
