יְלָדוּת בְּלִי מַסָּךְ

לֹא הָיָה לָנוּ מִסְךָּ בַּיָּד,
רַק אֲבָנִים וּכְדֻרִּים בַּשָּׂדֶה.
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, הִיא קָרְאָה לָנוּ חֲזֹר, 
וּבְכָל עֶרֶב חִכְּתָה סִפּוּר בַּמִּטָּה.

הִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ בְּעֵצִים וּבְחֶבֶל קָשׁוּר,
הַשָּׁעָה נִמְדְּדָה בְּאוֹר וּבְקֻרְצוֹת רוּחַ.
הַדִּמְיוֹן הָיָה מַפְתֵּחַ לְכָל מַמְלָכָה,
וְהַלֵּב תָּמִיד פָּתוּחַ.