להיכנע בלי מעשי רע
דרגה ראשונה וראשונית והיא ההתחלה לכל הדרגות הגדולות והגבוהות זה להיכנע לאל. זה ביטוי ומושג שאוסף הרבה דברים ונוצר ממנו הרבה דרכים של מצוות ומעשי טוב, אבל ההתחלה זה החשוב כי הוא מוביל אותנו לעתיד המאושר בחיים התחתיים וחיי נצח.
כמו שאמרנו בכתבה הקודמת שאנחנו מגיעים לסודות דרך האודות, וכן מגיעים להיכנעות באמצע אודות ואמצעים שמרכיבים היכנעות, אבל יש הבדל ושוני במובן בין שני דברים וזה שההיכנעות היא מוחלטת ואין לשנות או שיהיה לנו טעם ודעה-כמו בסודות ובמדעים של מסורת שניתן להתאמץ בדעה בהן, והיכנעות באה מהמקור הראשון וזה האל ומה שאמר ומהמקור השני שזה נביאים ושליחים, אמר האל על השיטה של הנביא מוחמד: “והוא לא אומר דעה,אלא זה מקורו מהאל”. וכולנו יודעים את השיטה זאת ,כאשר האל נתן לדת ולהיכנעות בכל שלביה ואודותיה להגיע אלינו בצורה הבטוחה לנו ולמדע זה, והוא אמר על ספר הקודש: “אנחנו הורדנו את ספר הקודש ואנחנו לו שומרים”. אבל יש בעיה במקרים שקרו קודם בקשר לנושא זה, כאשר התורה השתנתה והתנ”ך גם, אבל הסיבה אינה מסובכת או מנוגדת עם הפסוק הקודם, כי השיטה לדרך האין עוד מלבדו שהייתה קודם לבני ישראל אם זה בתקופת מושה הנביא או ישו עליהם השלום, היא שיטה זמנית והיא לא לכל האנשים אלא הייתה במיוחד לבני ישראל העם הנבחר. ואז בסוף ההודעה האלוהית ,האל הוריד את הקורא’ן ספר הקודש האחרון ושלח את הנביא האחרון בהודעה שהיא מהלוח השמור שהוא אצל האל בשמיים, ויש פסוק שדומה לפסוק הקודם כאשר האל אמר: “לא השארנו דבר שאל אמרנו בספר הקודש”, והפירוש של פסוק זה והכוונה זה שהלוח השמור אין דבר שלא דיברנו עליו. והאל נתן לנביא האחרון שהספר שלו ושל כל העולמות יישאר שמור ואין לשנות אותו כי האל הוא בעצמו שומר עליו והוא נותן לכל הסיבות של שמירתו לקרוא בלי איזה שהוא שינוי ,חוסר או הוספה.
וכדי להישאר בדרך ערכים עלינו לעשות מעשים טובים ומצוות בהתמדה וכל שטועים אסור להתחרט אלא לחזור בתשובה, כי זה הוא האמונה בגורל טובו ורעו, ועלינו להאמין בפסוק שאומר לנביא להגיד לאנשים: “תגיד לא יקרה לנו אלא מה שנכתב”, וזה מאודות האמונה שזה יותר מתקדם מאודות ההיכנעות כאשר אתה מגיע לרמה של אמונה ואז אחרי ההיכנעות והאמונה יש את דרך החסן. לשמור על רמה ודרגה שהגענו אליה זה דבר לא קל ,וזה מה שקורה ומשתנה כל הזמן למאמינים ולנכנעים לאל ואפילו לבעלי חסן, אבל השונה בניהם זה השיטה-דיברנו על השתנות רמת האמונה ואיך הבן אדם עושה טוב ורע בכל הרמות בכתבה קודם, ויש את החלוקה של הדרגות בין האנשים, אבל כמו שדיברנו בספרינו על נושא זה, שבעלי חסן –וזה הדרגה הכי טובה מבחינה חלק בגן עדן ומקרים שמעל ההרגל בחיים אלו, אבל יותר קשה לשמור עליה ולהישאר בה, ויש את הדרגת האמונה והיא הרמה האמצעית והבינונית, וכמו שאמר הנביא מוחמד: “דברים הכי טובים הם בינוניים”, והיא יותר טובה כי אם איבדת אותה לא תאבד את מה שאיבדת-מבחינת כמות ואיכות, בדרגת החסן ואז הפסדת פחות מחסן, ואם לא אבדת אותה אז אתה בדרגה לא קטנה או נמוכה ואז יש לך חלק טוב מאוד בשתי החיות. ויותר קשה לשמור עליה ביחס לדרגת ההיכנעות, ויותר קל לשמוק עליה מדרגת החסן, ואת רמת ההיכנעות זאת רמת הרוב של האנשים שנחשבים כעבדים במעשיהם ומחפשי טוב ומעשים טובים והיא הדרגה שהכי קל לשמור עליה משתי רמות שיותר גבוהות, ובזה יש חוכמה כי האל ישתבח שמו שם את המאזניים ואת ההוגנות ביחס על עבדיו, ומי שמקבל יותר יש לו הרבה מה לעשות ולנסות לשמור על רמות ודרגות גבוהות, וקושי זה נותן לאחרים קלות לשמור על דרגותיהם ויש לנו את ספרוננו בנושא זה שקראנו לו “הסיכוי והאיזון-הגורל והוגנות האל”, אבל בכתבנו אותו בערבית שיש בו מושגים וביטויים שקשה לתרגם, ובעזרת השם נתרגם אותו לעברית שיבינו רבותיי על מה מדובר, וכדי שיבינו איך זה הולך מעשה עצום וחשוב זה. עוד עובדה שעלינו להאמין בה שכולנו טועים, אבל החוכמה לחזור בתשובה בכל הזדמנות שבאה ובזה אנחנו לא נותנים להוכחה להיות נגדנו ,והאל הוא האלוקים של ההוכחה, והוא ישתבח שמו אסר את האי הוגנות על עצמו ועל עבדיו ביניהם לבין עצמם. נושא קרוב מזה והוא להיות הוגנים ולא לקחת את הזכות של האחרים, זה נראה קל אבל אחרי התאוות שעומדות בפנינו ואנחנו החלשים בעלי צורך, אז נהפך ליותר קשה, וזה חוזר לתרבות ולגורל שלנו, כי עלינו באותו זמן להאמין בגורל אבל אסור להפסיק לעשות מעשי טוב ולסמוך על מה שנכתב לנו בלוח השמור. ודבר אחר בקשר לגורל והיא עובדה שקוראת לעובר בבטן של אמו, כאשר המלאך כותב את החלק שלו מחיים אלו והאם הוא מאושר ועוד דבר שלא זוכר אותו, שלושה דברים שרק האל יודע ואז נותן-והאל יודע הכל אבל הוא נותן להוכחה לקרוא כדי שהבן אדם ישתכנע ביום הדין, נותן לזה להתממש כחלק מהחיים והחיים שאחרי.
