מִי אַתָּה – כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה?
הַאִם גַּם אָז אַתָּה מַקְשִׁיב לָרוֹעֶה?
לְפָחוֹת אָז – אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאַתָּה טוֹעֶה?
הַאִם שָׁם אַתָּה נוֹהֵג בְּאֹפֶן שֶׁלְּמַעֲמָדְךָ אֵינוֹ יָאֶה?
.
אִם כֵּן – אָז אַתָּה לוֹבֵשׁ מַסֵּכָה,
מִתְנַהֵג אַחֶרֶת – בָּאוֹר וּבַחֲשֵׁכָה.
אוּלַי בַּיּוֹם הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ נִרְאֵית שְׂמֵחָה,
אֲבָל בַּלַּיְלָה – מְגִלַּת אֵיכָה.
.
וְאוּלַי כֻּלָּם מַסְתִּירִים מִי שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת?
הַמַּצֵּבָה מְשַׁקֶּרֶת – אֲפִלּוּ שֶׁהָאָדָם מֵת.
אָז אוּלַי גַּם בַּחַיִּים אָנוּ עוֹטִים מַסֵּכוֹת?
וּכְדֵי שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת זֶה – אָנוּ בּוֹחֲרִים בְּמִגְוַן הַסָּחוֹת.
.
וְאוּלַי מִגִּיל צָעִיר לִמְּדוּ אוֹתָנוּ,
לְהַסְתִּיר אֶת חֻלְשׁוֹתֵינוּ.
אָז הִסְתַּרְנוּ אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ,
וּבָכִינוּ רַק בְּחַדְרֵנוּ.
אַךְ לְאַט לְאַט הִסְתַּרְנוּ אֶת נִשְׁמָתֵנוּ,
עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נוֹתְרָה רַק מַסֵּכָתֵנוּ.
.
וְאָז אֲנָשִׁים מַכִּירִים רַק אֶת הַמַּסֵּכָה – לֹא אוֹתָנוּ,
אָז כֵּיצַד הֵם יֹאהֲבוּ אוֹתָנוּ?
כֵּיצַד אֲחֵרִים יֹאהֲבוּ אוֹתָנוּ – כְּשֶׁאָנוּ לֹא אוֹהֲבִים אֶת עַצְמֵנוּ?
וּמַסְתִּירִים אֶת הַחֲלָקִים הַחֲשׁוּבִים בְּנַפְשֵׁנוּ.
.
וְרֻבֵּנוּ מְפַחֲדִים לַחֲשֹׂף,
כִּי מָה אִם לְכֹּל קְשָׁרֵינוּ – זֶה יִהְיֶה הַסּוֹף.
אַךְ אִם הַקֶּשֶׁר גַּם כָּכָה לֹא אֲמִתִּי,
אוּלַי הַהֶפְסֵד אֵינוֹ מַהוּתִי.
.
עָדִיף קֶשֶׁר אֲמִתִּי עִם אָדָם אֶחָד שֶׁמַּכִּיר אֶת הַקְּלָפִים,
מְאַשֵּׁר מִילְיוֹן קְשָׁרִים מְזֻיָּפִים.
