משחק מעוות – פרק 1

החיים זה  סרט נע ואתה לא יכול להשאר באותה נקודה.. כך מתברר 

לדוויד ולשותפו  ‘האידאלי’ הדואלי  והלפעמים קונטרוברסלי- דולי 

(בחנות המותגים קידו).

דולי- צא מהסרט תפסיק לשחק אותה.. שאתה עושה משהו!

דוויד-אני לא יכול לא לשחק כי אני בתנועה, כמו גוף בחלל, 

       ובכלל,  מה אני אעשה כל היום?!

דולי-התחושה שלי קשה בזמן האחרון.. 

       נדמה לי שיש שביתת נשק בכל המשק.. לא חשוב, העיקר 

       התסרוקת.. בוא נמשיך לרוקן את הארגזים..

דוויד -דולי, אני יוצא לסיבוב, יש לי כאב ראש, אני חוזר עוד חצי שעה..

דולי-מה עכשיו דוויד?

דוויד- אתה אמרת שאני מסתובב כל הזמן.. אז יש לי כאב ראש..

יצאתי לסיבוב לנקות את הראש, עברתי בקיוסק של יוסק’ה וקניתי

ארטיק מארטיום ועצרתי בגינה וישבתי קצת בצל להסיר מועמדות ממשטרת הזבנות הראשית..  הרגשתי מחורר שלא לומר מחרחר, איך אחזיק עד מחר?

מזל שאני לא מנהל רשת..

דברתי קצת עם שלי, אשתי : 

דוויד- אני אומר לך שהוא יודע מה שהוא עושה.. פשוט צריך לשים לו 

        מעצור- שלא יגזים עם התזרים,  לתת לו ביקורת.. אבל קשה לו 

        לקבל..

שלי- טוב ממוש, אני לא יכולה לדבר יש כאן לקוח.. 

 

הייתי עצבני לאללה, אחר כך חזרתי לחנות לדבר קצת עם דולי ולהרגיע אותו.

 

דוויד-דולי אתה נורא מלחיץ בזמן האחרון. מה קרה, בעיות עם התזרים?

דולי- יש לנו בעיות ב’תזרום’ 

       כי אתה לא כל כך משתתף לפעמים..

דוויד-למה אתה חושב? אני רואה מה קורה, אני רואה שינויים.. בטח  

        שאני שואף להשתפר תמיד..

דולי- טוב דוויד אולי קצת לחצתי, זה לא שיש  בעיה ספציפית

        וגם התרגלתי שלפעמים יש חורים בסוודר ועדיין זה בסדר.. 

        אני פשוט קצת מתוח..

דוויד-ומה שבטוח הרצליה פיתוח אבל אנחנו ברעננה..

דולי- אבל ברצינות תשמע, אתה יודע בודאי גם אתה בנאדם אחראי,

        זו מלחמה קיומית ,כן ביננו, זו מלתחה לא קלה.. 

דוויד-כן, על  קידו מותגים הקטנה שלנו , 

       למה אי אפשר לגדול בשקט!

דולי-כמו שאמרתי לך פעם שהכל עניין של גישה והגשה עד שמגיעים 

      לעומק- ללב.. ושם מגלים שהכל זה רק לב ואכפתיות ואין יותר    

      בגדים-  רק רצון לעשות טוב, נכון.. 

דוויד- דולי אתה עמוק היום!

דולי- והנחש היה ערום מכל חית השדה ודווקא הוא- התלבש בבגדים של  

       גוצ’י וגוטיה..

דוויד-אתה מזכיר לי איך שקניתי חליפת גלישה ורציתי לצלול איתה בים

       אבל בסוף קניתי גם חליפת צלילה- כי החליפת גלישה לא הספיקה 

       ואז רציתי כדורגל וכבר היה לי כובע בייסבול.. אבל הבעיה שכדור

       לא היה אז- 

       התחלתי לשחק טניס וככה נמשכתי מאופנה לאופנה כמו גרגיר 

       אפונה..

דולי- אז מה אתה רוצה להגיד לי..

דוויד-שהאופנה היא מבחוץ משפיעה עלינו אבל באמת אנחנו          

       מחליפים אותה   כל הזמן לפי התשוקה שלנו.. 

       אז בחנות בגדים,  בשביל למכור, אתה צריך להיות סופר ערום-

כמו בסופר שמוכרים לך דברים לא קשורים ומבלבלים את הלקוח..

דולי-לא הבנתי..

דוויד- מה לא הבנת.. אתה התחלת- 

        אז בסוף הם מצאו את עצמם ערומים כמו הנחש,  למרות שהם 

        התכוונו להיות תמימים- בסוף  מרוב ערמה  שנכנסה בהם- הם התפתו לנחש..

דולי- אז זה הסיפור ואתה יכול לספר אותו הלאה, העיקר שהלקוחות 

        יתפתו.. 

היום הארוך והמשמים נגמר! סוף כל סוף- הביתה בשמחה רבה!

מעוקצץ ומזועזע מרשימת המותגים הבלתי נלאית שהשארתי 

מאחוריי.. 

ודולי בשלו ממשיך למתג ולתייג, לוחץ על המתג של המזגן, מדליק בשקט, פוסע.. מיוזע.. קידו מותגים לשירותך תמיד בכל מצב רוח אני איתך.. כמו חולצת רקמה שמתארכת מעבר לשכמה, כמו שעון מעורר להשכמה..

דוויד-שלי, מה את אומרת בערב מקסים שכזה.. ממש מתאים..

       שנלך לישון מוקדם..

שלי-אתה נראה כזה שמח.. לאן אתה בורח ממני? 

דוויד-אני הולך ליפול למיטה- אני מותש..

דוויד מפזם.. כמו יתוש קודח ונרדם מהר..

ונרדם וחולם:

הוא חולם שהוא בחנות לבוש בפיג’מה על הדלפק ומשתדל להקל על הכאב של הקונים.. ומתפתל  וממהר לעשות עוד איזה חשבון בקופה.  היום והלילה נמעכים, נמחצים כמו בטן וחזה זה אל זה באנחה ללא הנחה..

הוא מתאזר בסבלנות של פיל,  מקפל את החדק לקראת סגירה..

מהדק עוד קצת סוגר מגירה, לא נורא..

שומר על הפאסון משתדל להיות אדיב..   נותן כבוד לבגדים האיטלקיים המשובחים בודק , עובר באצבעי על קו התפר-

יש קצת דפקטים בתפירה. כן, שמתי לב, לא מתאים להם!  

טוב, אז יש הנחה..  

אתה עייף , איך תוכל להמשיך ולעבוד, כל הזמן מרגיש כמו כדור בגמר-

נבעט, כמעט נגמר, פנדל.. נופל, לא יודע כלום בכלל..

העיקר- תשתדל למכור יותר  מוצרים לדקה.. הנה השריקה..

דולי אתה חבר בנשמה! לא אנחנו לא.. יא אח לא נבגוד בך!  

דוויד מתעורר בבהלה מהציטוט , איזה סיוט!

 

 

בבוקר בחנות דוויד משמש בתור מציל או מורה לשחייה..

דוויד(ללקוח)-

       תכניס את הראש,

       זה צוארון גמיש, אל תפחד.. תוציא את הראש תנשום!

       איך.. נעים? נכון?

       מה אתה, מתנוענע כמו לולב כן, או לא?

( מנסה לגעת ולדעת מה עוד להציע..  )

       -לשירותך תמיד, כל בעיה שתגיד יש לך אימון מלא בי? נכון? אצלנו 

        ביגוד איכותי מבצעים חמים..

(מה הם רוצים, לעשוק אותנו?!  כמה אפשר עוד להוריד- הרווח  

     כמו נמס במס..)  

הנה עוד לקוחות נכנסים..

דוויד-כן אדוני, יש מבצעים חמים, בוא תכנס למזגן..

       אל תמצמץ זה מבצע מהסרטים.. 

       המחירים רק יעלו.. כמו גלים, תשמע,  זה מחיר סביר ככה זה בכל 

       העיר..

הרגשתי חשוף וחסר אונים כמו בגד ים, בלי תוית מחיר- חסר ערך..

אמרתי לעצמי- תכניס את הראש לחולצה ותוציא דרך הפתח, 

תנשום!

למזלי הדלת נפתחה ואיזה משב רוח חמים ורענן הגיע משום מקום,

אולי מצומת רעננה..

אולי המזל שלנו ישתנה..