אני בשבילכם.. עברתי כאן במקרה פשוט אל תשימו לב אליי! אני,
לא רוצה להפריע לכם..” הוא מתפתל כמו שבלול אחרי הגשם, עובר לידכם במסדרון בשלל הצל, כמו חלזון שממהר להריר שובל, נוטף כצבע על הקיר. לא באמת מסתכל, הוא תם כמו כתם על הקיר, ואז מפתיע
“זה פשוט לא נעים לו לראות את הסדקים שלכם, הייתי רוצה לעזור לכם, גם בגילי אני מוכן על חשבוני להחליק לכם, כן, את כל הקירות בשבילכם!” כמו שקר לבן על הקיר בגילוי עיניים , בלי לחשוב פעמיים. מעצב הפנים המוכשר אל חשש באמת יש שם מישהו שאכפת לו ממכם- לא רק נדמה לכם.. זה רק השכן מעבר לקיר..
שכני היקר, מתייסר מעודף עירנות לנוכח המצב אצלנו בבית..
הוא מביט בי כמיוסר “הקפה קר” הוא אומר נעצר מול הקיר החיור והמתקלף שלנו. מספר ומוסיף על אכזבותיו מהשבוע- או שבועיים ועל האופניים שנגנבו לו פעמיים ועל חשבון המים.. ועל מה לא..
אז שלחתי לו מכתב:
“שכני היקר!
תודה לך על על הלשון החלקה ובנעימה שאתה תמיד פונה אליי יום יום ויתרתי כבר על כל רצון לאכזב אותך.. בכל מקרה שכני היקר, צר לי עלייך- ועל האופני בי אם אקס או קריס קרוס שנהרסו לך .. רק תחזיק מעמד.. חזק חזק, במעקה – המועקה תחלוף, תחליף את התקליט- בסוף תקלוט.. סתם.. רק רציתי לשיר לך שיר לכבוד יום הולדתך..
שיר ‘שרירי’ כזה זה לא כולל שירות , הטיפ עליי.
בהערכה- השכן מהדירה מולך- אורי”.
כשנפגשנו למחרת, התנצלתי “רק רציתי לתת לך טיפ טיפה בצחוק” אמרתי.
הוא שמע ועצר אותי ואמר בחיוך נבוך “גם אני רציתי לתת לך טיפ אבל
לא נתת לי תפריט וחוץ מזה זה לא כולל חיוך שטותי הוא אמר- אז לא צריך..”
צריך , כן צריך אז אני מזמין אותך לקפה פה מעבר לכביש..”
התיישבנו ושוב התנצלתי “סליחה זה היה רק בצחוק.. באהבה רבה..” אמרתי “ככה זה, אף פעם לא נשכח רגעים יפים כאלה שנרשמים במכתב! החיבה וההערכה ביננו וגם ההבנה תפרח פשוט לנצח..”
אמרתי, בחיוך נבוך משל עצמי..
והוא הביט בי מופתע כמבקש פנים להפנים, והוא סינן מבין שיניו את השינוי החלבי שחל בי שכה ציפה לו בציפוי השוקולד. סינן בפיו שינן דבריו כמו חלב לבן ולגם עם כל שיניו בפה אחד.
והוא נהנה כלכך שכבר שכח איך לבלוע את השינוי השינני שחל בי שכני סיפר לי “מאז שאשתי הלכה פשוט נשארתי לי לבד עם יופי פנימי, בלי פנים ובלי יפויי כח .. קשה לי לשמוח, להעז ולפזז לבדי? (מה אני עז?)”.
כך הוא סינן מבין שיניו בלי להזיז הרבה את העיניים,בלי להרים גבה הוא די מופנם שכני החביב..
לא רציתי להגיב על כלום! הוא השכן -מעולם לא ביקש ממני משהו מחייב כלשהו.. פשוט הוא זקוק לתמיכה, מה יש לי פחד כזה מכל זיק של זיקה.. הוא באמת לא רצה להזיק..
ואולי אני פשוט מגזים ברוח שטותי שפרשתי הכל לא נכון..הרמתי מבטי
למעלה- כמביט לשמיים ועד לכוכבים כדי לראות היטב- במעלות את שכני ובסיבוב רוחב כמו הדובה הגדולה, בעגלה עם הדובון שלה, זה בנה הקטון בשמי הערב, כזה נבון וחביב, היא מבקשת אותו בכוכבים. זה נקרא אהבה..
חשבתי באמת תנסה לראות טוב בשכן שלך! אבל לחפש אותו בכוכבים שוב ביום ובלילה וחוזר חלילה- חס וחלילה..
