הגשמתי חלק-יתרונות ונזק
כל דבר טוב בא מהאל ודרכו, וכל רע זה במה שעשתה היד האנושית בכל זמן ובכל מקום. האל הביא את ההיכנעות אליו בשלבים ועשה דרגות לכל שיטה ושיטה. השיטה עם הספר הראשון היה לה הערכה מסוימת שהיא החלק הראשון -והיא שאין עוד מלבדו, ועם הזמן האל שלח לנו את שאר השיטה, עם חוקים מצדיקים למה שהיה קודם עם הביא אחרון שאין אחריו נביא.
בכל שיטה שאנחנו הולכים בדרך יש את ההוצאות ומה הביאה לנו דרך זאת, אם זה
יתרון או הפסד במה שעשתה יד הבן אדם. ועלינו לתכננן ולשרטט תוצאות אלה כדי שנלמד מבחינה זאת. והנכנע לאל האמיתי לא נעקץ מאותו חור פעמיים, ולזה אנו קוראים חוכמת בעל הערכים. הוא מגשים חלק ולא מצליח בשני, ובחוקי ההגשמה והמימוש בחיי
דרך זאת, האל עשה את העצב הזמני, שהוא לא נותן לנו להיות גאים בצורה מוגזמת במה שהאל נתן לנו, ולא נהיים עצובים במה שלא הצלחנו לעשות. והמשתנה שמביא עצב והוא בהחלט מהשטן זה דיבור מיותר. וזאת השיטה שתולה את הבין אדם בתקווה המזויפת, ומבחינה אחרת היא נותנת לצודקים להיעצב ולהיות בצרה כתוצאה מדיבור לא מאוזן מיותר ומסבכות השטן לבן אדם. מהחוקים של הדיבור זה שאסור לשניים לדבר על איש שלישי שהוא איתם ולזה אנו אומרים “בגידת
העין” אם זה בסימן בין השניים המדברים על השלישי, או בלחש ביניהם. ומהעקרונות זה שהילד הקטן עליו לעשות כבוד לגדול, ואם היו שניהם גדולים עליהם לכבד אחד את השני ואם מדובר עם ילד לרחם עליו ולהיות הוגן כמה שיותר. אמר אחד הנביאים: “לא ממנו מי שלא מכבד את הגדול ומרחם על הקטן”.
ועלינו כבעלי ערך להסתכל על המבוגר ממנו שהוא נכנע לאל לפנינו, ועל הקטן שהוא לא עשה חטאים כמו שעשינו. והנביא עליו השלום היה אוסף את הילדים כדי שיברך איתם כי הם נקיים מחטאים והם עשו רע פחות ממבוגרים.
ובראייה שלנו לעולם אוזל זה עלינו שיהיה החזון שלנו מרוכז בחיי האחר כך, אבל לא להיות כולנו אנשי דת, אלא שילמד כל בעל אהבה לתחום מסוים את מקצועו, ואת מי
שמוצא את עצמו בדת שיתקדם בלימודי דת כדי להזהיר את האנשים שהוא חי איתם. ואיש צדיק אמר דבר זה, כי אנחנו כמאמינים בשלום העולמי עלינו להשלים אחד את השני בלמידת כל התחומים שמעוררים בנו את החוש השישי חוש החוכמה והתובנה. אמר נביא מהנביאים: “אלו חיים מקוללים, אלא בלמידה ולימוד או ברכה”. וזה מגביל מצד את מגוון הראייה, אבל מצד שני פותח את הכושר שלנו לחשוב מחות
לקופסה ולבנות את העולם בשילוב בין החיים לדת, וללמוד מכל דבר ולשמוע מכל בן אדם. אמר האל על בעלי החוכמה: “השומעים את הדיבור וההולכים לפי היותר טוב שבו” ואמר ישתבח שמו: “לא נזכר אלא מי ששומע”. ולשתי פסוקים אלה אנחנו מבינים את מובן זה בהתחלה עם האל בספרי הקודש וזה טוב מוחלט ואין מה שמזיק או שהוא לא נכון, ועם
הבני אדם, אז עלינו לשמוע את המשפט עד הסוף ולבחור את הטוב שבו, כמו שבוחרים דברים מחיים אלה ממאכל או שתייה או ביגוד, וזה לא שונה באיכות בחירה זאת כמעשה אלא שבגן עדן אנחנו מקבלים דבר דומה אבל יותר טוב.
ושיטה אחרונה מדברת על כל טוב שיש בעולמנו ובעולם האין סוף, כהתחלה היו האנשים מתעקשים עם צווי אל והיו הורגים נביאים וצדיקים ולא היו הוגנים, כלומר היו
בשפיטה לבני אדם שופטים בעונש על העני, ולא מענישים את העשיר, ואנחנו יכולים להגיד ששיטות שבאו אחרי זה הם הזדמנות שניה ושלישית למי שהיו לפני ימינו וטעו ולא שמרו על היושר. האל הקשה עליהם בגלל שהקשו על עצמיהם ,היו גוזרים את החלק
שהתלכלך מבגדיהם אבל בשיטה האחרונה האל נתן לנו לשטוף במים, ולא הסתפקו במה שהאל נתן להם ואז האל לקח מהם את מה שהם אוהבים, וכל צעד שהיה נגד או שהיה מקשה על הנביאים לממש את ההודעה האלוהית היה מביא צרות וקושי אפילו בדת ומה שקשור בו. כל הזדמנות חדשה עלינו לראות אותה כי הזדמנות לכל העולם, והיום האל נותן לעולם את ההזדמנות החדשה בשלום עולמי ובמעשים טובים מאנשים טובים, וכמו שאמרתי לפני שאם הוציאו העשירים את הצדקה שעליהם היה כל בן אדם מקבל סכום
של 1000$, בואו נגיד שבמשפחה יש בני זוג וילד אז הם מקבלים 3000$ בכל חודש, ובזה לא נשאר בן אדם רעב, ולא היה צורך בעבודה קשה ובחיסכון כסף בצורה שמונעת ממנו לחיות ברמה טובה. ובסוף עולם האל מוציא
את הזהב ואת כל האוצרים מהאדמה, וכל אנשי העולם אחרי שהם נהפכים לנכנעים לאל מקבלים את הזהב הזה עד שבא אחד מהם ואומר לבעל השלטון שייתן לו זהב ואז הוא נותן לו, ומי שלקח מסתכל מסביב ורואה שיש זהב בכל מקום ואז הוא ירצה להחזיר את מה שקיבל מהנסיך, ואז הנסיך אומר: “אנחנו נותנים ולא לוקחים”. כן זה העתיד שהאל יברך את חיינו בו, הסוף לפני סוף עולם שכלנו נכנעים לאל ואז מגיע לנו לקבל את החיים הכי טובים, עד שאנשים נהפכים לרעים בגלל שקיבלו כסף, כי יש שני סוגים מהאנשים, סוג שאם נתת לו כסף הוא נהיה טוב מאוד בינו
לבין האל ובין האנשים, אסל הסוד השני זה שאסור עליו שימלוך בגלל שזה עושה אותו אבוד והוא יוצא מהדרך הברוכה, וזה הוא הסיבה העיקרית בהיות האנשים בסוף העולם
כאשר באה החיה בעלת השיער והאנשים נהפכים לכופרים או מאמינים .
