אליכן, נשות הגיבורים
בימים שבהם ארץ שלמה עומדת על כתפיהם של לוחמים,
אתן בלב שקט, בגב זקוף, בנשמה איתנה – נושאות עולם שלם שלא תמיד רואים.
אתן הקול שמעודד מעבר לקו,
המכתב בכיס, התמונה בנייד,
התפילה בלב שלא נרגע,
והחיוך שנשלח גם כשבפנים סערה.
אתן הגיבורות השקטות של המערכה.
הנוכחות שלכן היא עוגן – גם כשאתן רחוקות.
אתן שומרות על הבית כשהלב מחכה,
מגדלות ילדים עם געגוע בעיניים וכוח בלב.
לפעמים נדמה שלא מדברים עליכן מספיק,
אבל כל מי שהחזיק נשק ולחם יודע כי
מאחורי כל לוחם עומדת אישה שמחזיקה אותו גם כשהוא נופל, גם כשהוא קם.
תודה לכן.
על הסבלנות, על האמונה, על האהבה.
על הבחירה לאהוב גיבור ולשאת איתו את משא הגבורה.
אתן גיבורות לא פחות
מי ייתן והלב שלכן ימצא מנוחה ושקט
שהאור יחזור אל הדלת,
ושהשלום שאתן חולמות עליו יגיע ויישאר.
בכבוד, בהוקרה, ובדמעות של אמת
אחד שמבין כמה אתן יקרות.







