1

הנוער הדתי

מוזיקה: טראנס “Journey in Goa” בווליום גבוה. במרכז המושב, בתוך אזור נסתר בין עצים, נמצאת “הזולה”. המקום נראה כמו עולם מקביל: ספות ישנות וקרועות, מדורה שבוערת תמיד, וריח של אלכוהול ועשן באוויר.

נעמי ואמיר נמרחים אחד על השני על אחת הספות, חצי שיכורים, צוחקים מכל שטות. חלק מהחבר’ה משחקים פוקר על שולחן עץ מאולתר, מרמים אחד את השני בגלוי.

פתאום מגיעים החבר’ה מהעיר – יהודה והחברים מהישיבה של אמיר וגלעד. הם מגיעים רק כשיש “משהו גדול”, והנוכחות שלהם תמיד מקפיצה את האנרגיה. “אה! מה נשמע!” יהודה שהכיפה שלו מוחזקת בסיכה בקושי מעל התלתלים, וחיוך עם גומות נפרש על פניו כשהוא חילק כיפים לכל עבר. וחיבוקים גבריים לכולם. גלעד מתיישב ליד אורי על הספה, צמוד, מניח יד על הגב שלה בטבעיות של חברים קרובים. יהודה מסתכל עליהם במבט מבולבל, לא רגיל לפתיחות הזאת בין בנים לבנות. “מה, אתם כאלו… ביחד?” יהודה שואל בטון מובך. שקט קצר נופל על החבורה. אורי וגלעד מסתכלים אחד על השני במבט של “סאבלט” (הבנה שקטה), ואז כולם מתפרצים בצחוק. “כן, ממש,” אורי עונה בציניות ותופחת לגלעד על הגב. “חברים טובים, זהו.”

מאוחר יותר, כשהאלכוהול משפיע, אחד הבנים מנסה להיצמד לאורי. היא מסיטה אותו ממנה בגועל: “איכס, מגעיל, תתרחק”. כשהיא ונעמי קולטות שדווקא אבישג השיכורה מתחילה “להימרח” על הבחור ההוא, הן לא חושבות פעמיים. נעמי תופסת את אבישג בכוח: “די אבישג, בואי!”. שלוש הבנות סוחבות את אבישג הממלמלת לכיוון הבית, צוחקות על זה שהיא רעבה ורוצה “כרוב” באמצע הלילה