מה להגיד ולתמיד
אמר הנביא מוחמד עליו השלום: “דיבור טוב זה שהוא מעט אבל בעל פירוש”, וזאת הייתה השיטה של הנביא הנבחר בדיבור, להגיד פחות וכמה שיותר פחות וקצר אבל המילים בעלות פירוש ומשמעת, לזה אנו קוראים “אוסף הדיבור”, כלומר הדיבור שאסף פירושים למרות שהוא קצר. ואמר הנביא לאחד חבריו אחרי ששאל אותו על האש והגיהינום, הוא אמר לו: “אם לא היה מה שבין הלסתות ומה שבין הרגליים מוביל לאש אז מה מוביל?”, וזאת האמירה שמסכמת מה שהכי מוביל לאש וייסורים ביום הדין, כי מילה אחת -כמו שאמר הנביא- שהיא רעה אולי תגיד אותה בלי לשים לב והיא תפיל אותך שבעים סתווים –כלומר שנים-בגיהינום, ואולי תגיד מילה אחת טובה בלי לשים לב תגן עליך מהגיהינום שבעים שנים-כלומר תרחק. וכל מילה שאנחנו אומרים יש את המלאכים על הכתפיים שלנו, שעל כתף ימין יש את הכותב את טובותינו ומעשי טוב, ועל כתף שמאל יש את המלאך שכותב את הרעות ומעשי רע, והאל אמר בנושא זה: “מי שיעשה אטום –כלומר קצת- של טוב יראה אותו, ומי שיעשה אטום של רע יראה אותו”, והשיטה לראות מעשינו זה בא ביום הדין, שאנחנו רואים את כל מה שעשינו בחיים אלו על מסך שהאל נותן לנו לראות אמצעו את כל מה שעשינו והאנשים יראו גם את מה שעשינו, ביום שאורכו חמישים אלף שנה שהוא יום הדין.
מובן אחר של דיבור טוב או רע, שזה הדיבור מאחורי הגב על בן אדם אחר, כאשר אתה פוגש אדם שהוא חבר או קרוב משפחה או לא משנה מה הקשר ביניכם ואתה מתחיל להלשין ולהגיד לו דברים על איש אחר, את זה תאר האל שהוא אכילה של בשר של אחיך-כלומר מי שדיברת עליו- ושאם עשית דבר זה אז אתה קניבל , וזה דבר שאתה שונא-לפי ספר הקודש. ומעשה זה מוביל ביום הדין שהאל לוקח מטובותיך וממעשי טוב שהמלאכים כתבו לך, ומתחיל לשים בספר של מי שדיברת עליו מאחורי הגב, ואם נגמרו הטובות, האל מתחיל לקחת מהרעות שלו ולשים בספר שלך עד שייגמר הדיבור שדיברת, ולכל מי שדיברת עליו יקרה לך בגללו כזה עד שנגמרת השפיטה. תדמיין לעצמך שדיברת על 100 או יותר מהאנשים בחייך, אז אתה הפושט רגל בעל האפס טובות או אפילו המינוס אז מה זה שווה?, זה בקשר לדיבורים, ויש את החלק השני שזה מה שבין הרגליים שאם לא שמרת את איברי גופך מרע ומעשי זנות –אפילו את ההרגל הסודי אם הצטרכת לזה- אז זה דבר רע ביום הדין.
מובן אחר, כאשר אתה עושה רע וביום שאחרי אתה מתחיל להיות גאה במעשה רע זה ואז אתה מתחיל לדבר ולספר לאחרים את מה שעשית, דבר זה לא נותן לאל לסלוח לך ואז החטאים נשארים אם לא חזרת בתשובה עוד פעם לפני מותך. ובחזרה לנושא המסך והמעשים ביום הדין, האל אומר לך על מה שסלח לך ממעשי רע: “אלה מעשים שסתרתי אותך בחיים התחתיים ולא נתתי לאנשים לדעת שעשית זאת, והיום אני סולח לך”, זה מהרחמים של האל ומהוגנות שבו הו הרחמן המרחם. דבר אחר שעלינו לדעת, שכאשר אתה מדבר עם עצמך ולוחש לעצמך-כי הנפש צווה ברע- ועם הלחישה של השטן, אז אתה מתחיל להגיד לעצמך מה תעשה אם זה טוב או רע, ואם אמרת לנפש שתעשה רע אז אם עשית אותו האל כותב לך רעה אחת, והמעשה הטוב בעשר טובות, אבל במקרה שאמרת שתעשה רע ולא עשית האל מרחם עליך מחולשתך שדיברת על זה ואז הוא כותב לך טובה אחת כתמורה שלא עשית רע.
והנפש כמו שאמרנו צווה את בעלה ברע, והיא כל הזמן לוחשת לך שתעשה מעשים רעים, אבל החזק מי שמחנך נפש זאת ,ויש מהצדיקים שלקח לו 30 שנה לחנך את נפשו ויישר אותה על שביל האל הישר, שביל זה הוא כינוי על היושר בחיינו, שאם הלכנו עליו בצורה ישרה ועשינו טוב ולא טעינו הרבה או שלא טעינו בלי לחזור בתשובה אחר כך אז זה מתגשם ונראה על השביל ביום הדין, ששביל זה מתחיל מירושלים מקיר ליד המסגד האקצא בפנים בהר הבית והוא דק כמו חרב ומוביל לגן עדן בשמיים, ומתחתיו יש את גיהינום והאש שהיא באדמה התחתית של חיים אלה, ומי שהולך על שביל זה הוא הולך במהירות של ברק ויש מי שהולכים במהירות סוסים מהירים, ויש ויש עד שאחרים נפצעים מווים ששורטים אותם, ויש אחד מהעם של הנביא מוחמד שהוא מתחיל ללכת וכל פעם הוא נופל, ומרימה אותו –שנותנת לא ללכת- את התפילות והברכות על הנביא מוחמד בחיים התחתיים, וזה מה שנותן לנו לעשות דבר זה שהוא הנביא המרחם על האנשים ואמר לעשות דבר זה כדי שהאל יסלח לנו ולא נעצב בחיינו וכמובן בחיי הנתח ויום הדין.
ועל המפגשים שלנו והישיבות על אחרים, האל אמר על זה שכל רגע-או ישיבה או מפגש- שלא מברכים בו הוא עושה לנו אסון ביום הדין. ולברוך יש שיטות ופסוקים שהם מרימים אותנו דרגות רבות למעלה בסולם השמיים, ויש את המוחקות בעזרת השם את החטאים ואם היו כמו קצף של ים שהם הברוכים של הבוקר ושל הערב שהנביא מוחמד לימד אותנו ואמר לנו לעשות אותם. וברוכים אחרים שלא נותנות לרעות שיהיו יותר מהרעות מהבוקר לערב או מהערב לבוקר תלוי מתי אמרנו ברכה זו. והברכה על הנביא מוחמד עשר פעמים בבוקר ובערב עוד עשר, נותנות לנו שהנביא יתערב ביום הדין והוא יהיה סיבה שהאל יסלח לנו, וגם את הברוך אחרי הקריאה לתפילה כאשר אנחנו מבקשים מהאל בברכותינו אחרי זמן זה את “המקום המחמוד” שזה המקום הכי גבוה בגן עדן והכי אמצעי.
