2.ה.שיא ומינימום של אימונה
אמר הנביא מוחמד עליו השלום: “שיא האמונה זה אין עוד מלבדו והמינימום זה להרים את הנזק שבכביש”. מאמר זה מלמד אותנו לעשות את המצוות מכל הלב ללא האטה או בלבול בדחייתו, אמר הנביא: “אל תדחה עבודת היום למחר”. ומילת האיחוד היא השיא של אמונה בגלל שהיא מכניסה לגן עדן והכניסה הזאת היא שיא החלומות והרצון, ובאים האנשים ביום הדין כאשר נכנסים לגן עדן ורואים אלוהים ועל זה אמר אלוהים: “להם החסן והנוסף”, אמרו אנשי דת שהנוסף זה לראות את הפנים של אלוהים ואנחנו רואים אותו שישתבח שמו כמו שרואים את השמש או הירח בשמים ללא גבולות ובלי איזה שהיא סתירה כמו שאמר הנביא, ואנחנו יכולים להגיד לפי זה שכניסת אנשים לגן עדן זה שיא למרות שיש נוסף בראיית אלוהים, ואנחנו חיים את חיינו כדי שנהיה שווים לכניסתנו לגן עדן והאל לא מסתכל על תמונתנו או צורתנו אלא על לבנו ומעשינו, ואנחנו לא נכנסים לגן עדן במעשינו אלא ברחמים של אלוהים, ומי שראה שמעשיו יתנו לו לכנס לגן עדן אז הוא הולך לגיהינום, כי בא מישהו מבני ישראל היה עובד את האל בתפילת לילה כל הזמן והרבה זמן עד שמצא מישהו שטעה הרבה ואז אמר לו שהוא לא נכנס לדן עדן בכלל, ואז האל הפך את מקומותיהם והנזיר נפל בגיהינום ובעל הטעויות נכנס לגן עדן.
והדבר המינימלי של האמונה זה להרים נזק מהכביש, וזה קשור באיחול לאחר מה שאנחנו מאחלים לעצמנו כי אתה אומר בהרחקת נזק מהכביש שמישהו ידרוך עכשיו בדרך זו ויזיק לו נזק זה וזה נובע מאהבה ורצון לתת לאחר ולעזור לו למרות הדבר העצום הזה הדרגה שלו היא מינימום אימונה הדבר שנותן לנו לדמיין כמה אימונה זה דבר טוב ונפלא. ואחרי ידיעת את שני הקצים של אימונה זה לא מפחית את רעבנו למצוות דרך אמונה והנביא ספר לנו את הקצים כדי שידע המוסלם האם הוא נכנס בדרך אימונה או שהוא בקצה מקסימלי או מינימלי וכדי שידע זה שדואג למקומו האמונתי וההצדקתי ואיך מתנהלת האמונה בלבו.
