הקיץ הגיע, והחום העיר בו דברים שלא ידע איך לכבות. פתאום כל נגיעה בטעות הפכה לסערה. מבט מהיר מחלון הכיתה, צחוק של מישהי במסדרון – כל דבר יכול היה לגרום לו להחסיר נשימה.
הוא גילה את הגוף שלו. לא באגרסיביות, אלא בסקרנות שקטה. במיטה בלילה, הוא דמיין מגע רך, אצבעות שגולשות בעדינות על גב חשוף, שיער שמתפזר על כרית זרה. אבל בדמיון תמיד הייתה שם גם נשמה. מישהי שמחייכת אחרי, שנשארת לדבר איתו, שמבינה אותו גם כשהוא שותק.
הוא הבין – הוא לא רוצה רק גוף. הוא רוצה חיבוק שיישאר גם אחרי שייכבו האורות.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
