הקיץ נגמר והיא עברה לעיר אחרת. הם ניסו להחזיק את זה. הודעות, שיחות, ביקורים. אבל המרחק, כמו גשם איטי, התחיל לשחוק. בפעם האחרונה שנפגשו, היא בכתה קצת.
“אתה לא מבין,” היא אמרה. “אני מרגישה שאני עוצרת אותך מלפגוש את מי שבאמת מחכה לך.”
הוא לא ענה. רק ליווה אותה לתחנה. הפעם, היא זו שלא הסתובבה אחורה.
באותו לילה הוא לא ישן. לא כי התגעגע לגוף שלה, אלא למה שהיה ביניהם בין לבין.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
