לפני שנים רבות, מעבר להרים רחוקים, שכנה עיר קסומה בשם „עיר הספרים”.
בעיר הזאת כל ספר היה חי, ולכל מילה היה לב משלה. במרכז העיר ניצבה ספרייה מפוארת, גבוהה כל כך עד שנראה היה שהיא נוגעת בשמים. בתוכה נשמרו אלפי אוצרות — אגדות, סיפורי עם, שירים וסיפורים שנאספו מכל קצות העולם.
ובחדר קטן בקומה הגבוהה ביותר, הקרובה ביותר אל הכוכבים, גרה ילדה בשם לומינה.
לומינה אהבה ספרים יותר מכל דבר אחר. בכל פעם שפתחה ספר, הרגישה כאילו דלת לעולם חדש נפתחת לפניה. היא האמינה שבין דפיו של כל ספר מסתתר מעט קסם.
אבל היה סוד אחד שלא נתן לה מנוח.
למה בכל לילה נעלמים כמה ספרים מן המדפים?
ערב אחד, כאשר אור הירח הכסוף חדר מבעד לחלונות הגבוהים של הספרייה, החליטה לומינה שהגיע הזמן לגלות את הסוד.
בשקט, כדי לא להעיר איש, ירדה במדרגות והלכה בין המדפים החשוכים.
לפתע הבחינה בספר ישן שהחל לזהור באור רך.
קרן אור ירח האירה אותו, ולאט־לאט התרומם הספר מן המדף והחל לרחף באוויר.
לומינה עצרה את נשימתה מרוב פליאה.
ואז הסתובב הספר לעברה ולחש בקול שקט:
– בואי איתי…
לומינה נשמה עמוק, אזרה אומץ והושיטה את ידה אל הספר הזוהר.
ברגע שנגעה בו, התרומם הספר בעדינות אל השמים.
יחד הם עפו מעל ההרים הגבוהים, חלפו בין העננים הלבנים והמשיכו במסעם תחת שמים זרועי כוכבים.
הרוח הייתה רכה, ואור הירח ליווה אותם לאורך כל הדרך.
כעבור זמן מה הגיעו אל מערה נסתרת, עמוק בין ההרים.
לומינה הביטה סביבה בפליאה.
המערה הייתה מלאה באלפי ספרים.
כולם ריחפו באוויר, כאילו רקדו לאור הירח.
כמה מהם סיפרו סיפורים בקולות שקטים.
כמה מהם שרו מנגינות עדינות.
ואחרים חיפשו ילדים שחלומותיהם חיכו להתמלא בפלא.
לפתע התקרב אליה ספר גדול בעל כריכה כסופה.
– אנחנו הספרים המעופפים, אמר הספר בקול חם.
– בכל לילה אנחנו מבקרים בחלומותיהם של ילדים.
– אנחנו מביאים אל חלומותיהם סיפורים חדשים, תקוות חדשות והרפתקאות מופלאות.
ליבה של לומינה התמלא בהתרגשות.
סוף־סוף גילתה את הסוד הגדול ביותר של ספריית עיר הספרים.
לאט־לאט החל אור השחר להאיר את פסגות ההרים.
הספרים המעופפים ידעו שהגיע הזמן לשוב הביתה.
בזה אחר זה נפרדו מן המערה ועפו בחזרה אל עיר הספרים.
גם לומינה חזרה אל הספרייה.
הכול נראה בדיוק כפי שהיה קודם לכן.
הספרים עמדו בשקט על המדפים, כאילו מעולם לא עזבו את מקומם.
אבל לומינה כבר ידעה את האמת.
מאותו יום הבינה שספר הוא הרבה יותר ממילים הכתובות על דף.
בכל ספר מסתתר עולם חדש.
בכל סיפור מסתתר חלום חדש.
ובין הדפים תמיד מסתתר מעט קסם.
מאותו יום הקדישה לומינה את ימיה לקריאת סיפורים ואת לילותיה לעזרה לספרים המעופפים, והם המשיכו להביא חלומות נפלאים לילדים בכל רחבי העולם.
ואולי…
אם תפתחו ספר לאור הירח,
ותקשיבו לו היטב…
תגלו שגם לו יש כנפיים.
ואולי הוא רק מחכה לרגע שבו ייקח גם אתכם למסע אל סיפור חדש.
כתוב תגובה
כתוב תגובה
