שתיקה מבריקה
לפעמים אנחנו שותקים, יודעים למה או לא יודעים, אמרו לך למה שתקת תשנה רע?, אמרתי לפעמים שתיקה באלף מילי תיקון.
בכל הסיפורים של נביאים וצדיקים שלפני, אנחנו שומעים על אנשים של מצוות שמתים ,יוצאים מבתיהם ומכפריהם, מקבלים מכות או שזורקים עליהם מילים שלא במקום. הידעת למה?, כי לא עשו בחוכמה. אמרו בני דודנו :”אל תהיה צודק ,תהיה חכם”. אבל משפט זה חסר קצת צבע ותיקונים כדי להוציא אותו לאנשים מסביבנו-אנחנו כמתקנים. להיות צודק זה חלק מהשליחות של מחפשי מצוות ומעשים טובים, וזה מתחיל עם הבן אדם לבין האל, ואחר כך עם עצמו , במציאת נפש ותיאומה עם הסביבה וסוג החיים שאנו חיים בהם, ואחר כך עם האנשים שמסביב. אבל, זה לא מספיק, אנחנו צריכים חוכמה עם הצדק, ואז אני מתקן את המשפט שבין ידינו ואומר :”אל תהיה צודק עם מה שחונק”. וזה משפט יותר חכם לצודק שרוצה להיות צודק וגם חכם. זה דבר חשוב להיות חכמים וצודקים באותו רגע, ואיך למסור את מסר התיקון בצורה טובה ומתאימה. קודם כל יש לך סביבה שאתה חי בה, ואז למשל אנשים שעושים רע הרבה מאוד שנים אתה לא יכול להיות או להחזיק את כובד הצדיקות והאמת ולהגיד להם :”אל תעשו דבר זה!!!”, כי זה כבר חלק מהם, ולזה אנו קוראים: “חוכמת הצדק”. אז מה לשתוק?. לפעמים לשתוק לתקופה לא ארוכה זה דבר מרפא, לך ולאחרים, וזה לא תלוי רק בך ,במעשה התיקון שלך, אלא במעשה האל הגדול והחכם, כי לפעמים אנחנו עושים רע אבל ברגע אנחנו חושבים שדי ,מה אני עושה?, אני צריך לשנות דבר זה!. וזה בא מהדיבור עם העצם או הנפש כמו שדיברנו לפני, וזה סימן שהאל רוצה לך טוב ושיש תקווה שתזכה באהבת האל ולכן האנשים מסביבך.
דיבור עצם זה לא דבר שאנחנו צריכים לחכות לו שיקרה עם האנשים בכל המקרים, כי יש מקרים חריגים וקשים שאולי יגרמו למוות-חס וחלילה, או לאיבוד שליטה בבן אדם או בחברה, אז מה התרופה שהכי עוזרת המצב זה?, התשובה היא שקט זמני שמלווה אותו ליווי לאנשים שעושים רע אלה. האם זה בנוכחות במקומות שלהם ,או בשמירת קשר איתם. אתה המתקין בעל הערך צריך ללמד את השני אם היה בעל ערך כמוך או באיזה מצב שהוא, האם הוא צדיק-שגם צדיקים לומדים, או הכי רע שיש , או באמצע או שהוא נמצא בין כל אלה. אז ללמד זה לחנך, והנביאים לפני לימדו אותנו איך לגדל ילד אפילו אם הוא ילד בנפש שלא חונך והוא בעל חטאים, בעל חטאים שלא ידע מה הפתרון ואיך לתקן חטא זה ולא שהוא לא נקי, כי לפעמים יש את בעלי החטא שחוזרים על המעשה זה אבל בין כל תקופה ותקופה הם חוזרים בתשובה וחוזרים למעשים טובים. אז הנביאים לימדו אותנו לפני, ושמו לנו את תוכנית החינוך שהמנהל שלה זה האל, ואמרו שבן השבע שנים צריך שתגיד לו תתפלל, תעשה את זה כך, תהיה טוב ותעשה טוב, וכאשר הוא מגיע לעשר שנים אתה צריך לחנך אותו בצורה קשה יותר אבל בלי לגנוב לו את התקווה, ואז להגיד ולהגיד, בעדינות ובקושי שלא נותן לילד לאבד את רצונו להיות טוב ולשפר עצם וללמוד והמתקנים שהם בעלי מילה עליו ובעלי זכות לחנכו. אחר כך הוא נהיה בן שתים עשרה שנה, ואז אנחנו מתחילים עם הכי חשוב וזה ללמד את ספר האל לבנינו המחונך, ועד גיל שש עשרה –ואלה ארבע שנים, הוא מתחיל עם הבגרויות עד שנתיים , ואז בגיל שמונה עשרה לימודי דת לשלושה שנים-וזה כמו שירות צבאי אבל חינוכי יותר, ואז אחרי שלוש שנים ובגיל עשרים ושתיים הוא משוחרר כי גידלנו מתקין חדש וכל האחריות כבר עליו והוא משתלט טוב יותר בנפשו, והוא חופשי שיכול ללמוד מה שבא לו , האם זה משהו מהחיים או מהדת –בהמשך לימודים לתארים מתקדמים, או שהוא אוסף בין הדת לחיים בלימודים וכמובן בחיים שלו, כל זה נבע משתיקה לתקופה קצרה עם צדק וחוכמה ביחד וזה יעבוד כמו שעבד אתו עם אלפי דורות שבאים אחריו, למה ?, כי זה מנהיגות שהשורש שלה זה האל בורא העולם שישתבח שמו.
