אי הבהלות מהתקהלות
מהאנשים שהכרתי מי שמפחד מהתקהלויות וערבוב עם אנשים. הוא היה חכם ,שקט ובעל ידע רב למרות שלא למד מאחרים אבל הוא היה חבר טוב לספרים שקורא ללא הפסקה ובזה הוא זכה מצד שרכש ידע אבל תדמיין לעצמך אם היה פוגש אנשים איך היה הידע שלו וחוכמתו!, בטח הוא היה כפול ממה שהוא עליו עכשיו.
דבר חשוב זה להתערבב באחרים, אבל האחד ממנו מתחיל בהחלטה שהוא רוצה לחזור בתשובה ולהיות בעל ערכים מסורתי והוא בינו לבין עצמו מגיע למחשבה שהוא רוצה לא
לראות אחרים או להתערבב איתם, למה?, כי זה משפיע על האמונה ועל רמת ענוה שלו והיחס בינו לבין האל. היא החלטה מתאימה כהתחלה אבל אמר אחד הנביאים על איש שהיה מתפלל כל הזמן וקורא ספר קודש ומתאמץ בצד הדתי שלו, והוא היה ער כל הלילה לא ישן בגלל התפילה והברכות שהוא עושה, והוא מהפך את כל המחשבות על האל והאמונה כל הזמן ללא הפסקה או עצירה. לאיש זה היה אח שהיה עובד רוב היום ומפרנס את אחיו, ואז ספרו את סיפורו לנביא והנביא כעס על איש זה ואמר: “איש שמתערבב עם אנשים וסובל על טעויותיהם יותר טוב מזה שלא מתערבב איתם ולא סובל על טעויותיהם”. משפט זה מראה לנו שכל אחד חייב להתערבב עם אחרים, ובכתבה שהייתה קודם אמרנו על הפרידה מאנשים כהתחלה כדי שהאל יחנך אותך וילמד אותך,
אבל אתה מגיע לשלב שאתה חייב להיות עם אחרים שומע מה שאומרים ואומר להם אם היה לך מה להגיד, וזה דבר מסוכן והורג את הלב אם היה בצורה מוגזמת, ועלינו לקחת את מנת ההיפרדות מאנשים לזמן מה כל יום, אפילו פרידה מאשתך וילדיך ,מבני משפחתך וחבריך וכל בן אדם שבמעגל החברתי שלך.
הסבר תופעה זו, אם הגעת לשלב שאתה צריך להיפגש עם אנשים אבל משהו עוצר בפניך ומונע אותך, לזה יש הרבה סיבות. סיבה ראשונה זה מבחינה חברתית, כאשר אתה בבית הוריך מתרגל להישאר בחדר לא פוגש אנשים אפילו בני משפחתך כי התרגלת, אנשים שכאלה הם יכולים לעשות דברים והישגים שלא יכול בן אדם אחר, ויש ספרים על דבר זה, שיש כוח עצום למי שלא נפגש באנשים זה שאוהב להיות גלמוד ולבד. אבל אנחנו צריכים להיפגש ומה שמונע אותנו זה
רק מהשטן שלא רוצה ממנו לעשות הישגים ולא רוצה שנדריך ונודרך , וכמו שאמרו: “השטן עם הגלמוד, והאל עם הקבוצה”. אמר אחד הנביאים: “הרוכב על סוס זה שטן, והשניים זה שני שטנים והשלושה זה קבוצה”. משפט שמלמד אותנו מה זה קבוצה ועזרה אחד לשני וסיעור מוחות, ושהפחות משלושה אלה שטנים ורק אם היינו שלושה או יותר אז האל נהיה אתנו שעוזר לנו ונותן לנו הכל.
סיבה אחרת, כאשר אנחנו עושים חטאים וטעויות שהאל לא מרוצה מהן, אז אנחנו מתחילים לא להרגיש טוב כי זה בטבע של הבן אדם וכל שהוא טועה מתחילים הפנים להיות יותר שחורים ונהיה חושך בהן, והאנשים לא מחבבים אותנו וכן את האל לא מחבב אותנו, ואז אנחנו מתחילים להיות לבד שלא מתערבבים עם אחרים בגלל מעשינו. אבל האל אוהב אותנו יותר מכל זמן אחר כאשר אנחנו
חוזרים בתשובה וחוזרים לערכים של האל והדת.
פעם הייתה אמא שמחזיקה בתינוק שלה, ואחד הנביאים היה עם חבריו עוברים ברחוב, ואז אמר הנביא לחבריו: “האם אמא זאת תזרוק את בנה באש?”, אמרו: “או נביא האל לא היא לא תזרוק אותו”. ואז אמר הנביא: “האלוקים אוהב את עבדו יותר ממה שהאם הזאת אוהבת את בנה”. וזה נובע מרחמים של האל, והם 99 רחמים שבשמיים ואחת באדמה ובחיים שלנו, שכל האהבה בין האנשים והחיות ובעלי הכנף וכל מה שיש באדמתנו היא מהרחמים שבחיינו, והאל השאיר לנו –אנחנו עבדיו, 99 רחמים ליום הדין, אז תדמיין לעצמך כמה רחמים יש בחיי האחר כך החיים הנצחיים, שיתברך האל וישתבח שמו.
ויש עוד סיבה שהאחד ממנו לא אוהב להתערבב עם אחרים זה שהם לא בעלי
ערכים-ברובם, והם מעדיפים אינטרס אישי על אינטרס הקבוצה והעם והאנשים כולם, ואפילו לפעמים אנחנו מגיעים למצב שלא יכולים לשוחח עם האחר, כי הוא לא יודע את הדת ודרך הערכים ואז הוא נהפך לאויב לדרך זאת כי אמרו: “הבן אדם אויב למה שהוא לא מכיר”. ואז אם חשבנו על סיבה זאת, אנחנו מתחילים להגיד שעלינו לרפות את מחלה באנשים אלה באותו מחלה, וזה ההתערבבות איתם ולמידתם ולתת להם צ’אנס להיכנס לגן עדן ולהכיר דרך זאת, כי אם לא נפגשנו איתם הם לא ידעו מה זה דת ומה זה עקרונות החסן והטוב.
