יֵשׁ בְּךָ דִּיסוֹנַנְסִים רַבִּים,
אַתָּה חַי בֵּין חֲלָקִים שֶׁבְּתוֹכְךָ רָבִים.
אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיָּבִינוּ וְיִהְיוּ מְסֻוגָּלִים לִרְאוֹתְךָ,
אַךְ מְפַחֵד שֶׁזּוֹ הַסִּיבָּה שֶׁלֹּא יֹאהֲבוּ אוֹתְךָ.
.
וְזֶה מְתַסְכֵּל מְאוֹד,
בְּדֶרֶךְ פָּרָדוֹקְסָלִית לִצְעוֹד.
לִפְעָמִים אַתָּה רוֹצֶה לִמְעוֹד,
אַךְ רַק הַמַּחְשָׁבָה גּוֹרֶמֶת לְךָ לִרְעוֹד.
.
וְאוּלַי גַּם אַתָּה לֹא מֵבִין אֶת עַצְמֶךָ,
אָז לָמָּה אַתָּה מְצַפֶּה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יָבִין אוֹתְךָ?
אַתָּה פָּרָדוֹקְס מְהַלֵּךְ,
שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְהִתְלַכְלֵךְ,
וְלֹא בָּרוּר לוֹ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ.
.
יֵשׁ לְךָ גִּרְסָאוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל אִישִׁיּוּתְךָ,
וַאֲנָשִׁים שׁוֹנִים – בְּאוֹפֶן שׁוֹנֶה מַכִּירִים אוֹתְךָ.
אָז מִי מֵהַגִּרְסָאוֹת בֶּאֱמֶת אַתָּה?
מֵרוֹב מַסֵּכוֹת – אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ בְּעַצְמֶךָ.
.
וְאוּלַי אַתָּה סַךְ כֹּל הַגִּרְסָאוֹת?
וְלָכֵן כֻּולָּן בְּתוֹכְךָ נִמְצָאוֹת.
אֲבָל אֲפִילּוּ אַתָּה לֹא מַכִּיר אֶת כֻּולָּן,
אַתָּה רַק אַחְרַאי לְנִיהוּלָן,
לְחֶלְקָן אַתָּה הַקַּבְּלָן,
וְלָרוֹב אַתָּה מְנַטְרֵל פְּצָצוֹת בָּהֶן – כְּמוֹ חַבְּלָן.
.
וְאִם תְּקַלֵּף אֶת כֹּל הַמַּסֵּכוֹת מִמְּךָ,
מִי אַתָּה?
מִי זֶה שֶׁנִּשְׁאַר מִתַּחַת לַקְּלִיפּוֹת?
אַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לְמִי לְצַפּוֹת.
.
אַתָּה מְפַחֵד לְהַכִּיר,
וְאוּלַי בְּצֶדֶק – כִּי יֵשׁ לְךָ מָה לְהַסְתִּיר?
וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מְפַחֵד לְהַגִּיד – אָז רַק תִּכְתּוֹב…
מָה אִם אַתָּה אָדָם רַע – שֶׁמִּתְחַזֶּה לְטוֹב?
