22-“העשיר המספק המעניק והמפרנס”
הוא העשיר שהכל זה שלו והוא העשיר בעל עושר המלכות והשמיים והאדמה והיקום ומה שתחתו ומה שמעליו ומה שבינו העשיר המספק כאשר חסר לעבדיו משהו והוא נותן ללא חשבון-כמו שכתוב בקורא’ן. פעם היה איש זקן שיש לו חוב אמר מאיפה לו לשלם ואיך יסגור את החוב שלו הענק והגדול ושאין לו לשלם, הלך “למסגד החראם” –וזה המסגד שיש בו ה”כעבה” הבית של האל ב”מכה” התפלל ועצם את עיניו והתחיל לברך ולבקש מהאל עד שפתח את עיניו ואז הוא מצא חבילת כסף בין רגליו והוא לא הרגיש בגלל נראת הכבוד שהוא היה בה והמצב של הצדיקים בתוך תפילתם, והתחיל להודות לאל ולהגיד תודה על מה שנתן לו. ופעם חברה מקבוצת ה”דעווה והתבליע'” היו במסגד ממסגדי הארץ ואז עבר עליהם יום ויומיים ושבוע עד שהבגדים שלהם התלכלכו ואז כוונו את ברכותם למכונת כביסה כדי שיכבסו את בגדיהם, לא עבר חצי יום עד שהגיעה המכונה אצלם במסגד ואז ברכו –ואנחנו אומרים סיפור זה כי משהו חמוד שקרה ואולי הוא קצת מצחיק שמדובר על מכונת כביסה וזה סיפור שעובר בין האחים שלנו. ופעם בזמן נשיאות עומר בן אל-כטאב , כאשר הוא היה בודק את המצב של המוסלמים ומי צריך עזרה בזמן הלילה על ששמע ילדים בוכים, והאמא שמה על האש סיר שיש בו מים ואבנים שיחשבו הילדים שהאמא מבשלת ולא היה לה מה להאכיל את ילדיה, ואז דפק עומר בדלת ושאל אותה למה הם בוכים עד שסיפרה לו על המצב ואמרה: איפה הנשיא שלנו עומר בן אל-כטאב שיראה את מצבנו והעוני שלנו , אמר עומר לה :תחכי לי כמה דקות, ואז הביא לה חיטה ושמן ובשל לילידים מאכל שהיה ידוע אצלם ב”מכה” ואכלו הילדים עד שישנו, ואמרה האישה לעומר: מי אתה שיברך אותך האל?, ואז אמר לה שהוא עומר הנשיא של המוסלמים, והתחילה לברך אותו והתפלל לאל בשבילו ולבקש לאל שירחם עליו. והנביא מוחמד עליו השלום כאשר הביאו אותו להניק מ”חלימה אל-סעדיה” האישה הענייה המניקה את ילדים של כמה משפחות, ולא היה בחזה שלה טיפת חלב ואמרה הלם שאין חלב, עד שאמרו לה קחי אותו-כלומר הנביא, ולא תפסידי, ואז כאשר הניקה את הנביא ברך האל בחלב שיש בחזה שלה מברכת הנביא כי נס לנביאו כאשר היה תינוק, וזה משפע האל העשיר והמספק שישתבח שמו ויתעלה המעניק המפרנס.
