תיאורים של גיבורים
להיות גיבור זה החלום של הרוב, אבל מה משמעות תיאור זה באוצר שלנו?.
אמר אחד הנביאים על סוף עולם: “ויהיו חיילים בתימן ושאם(סוריה היום) ובעיראק). משפט זה אומר לנו שלפני סימני יום הדין הגדולים יהיו חיילים במקומות אלה, ולא רק במקומות אלה אבל בגלל שיש להם תפקיד חשוב ומסוים לשמור על בית המקדש הנביא
הזכיר אותם. במקומות אלה ובכל מקום יש את החיילים בעלי נשק ,כי היום בחוקי הכוח של עצמאות כל מדינה יש להם זכות שיהיה להם צבא. ובשבילנו אנחנו המאמינים שלא משתמשים בנשק כדי שהאנשים יאמינו, אבל יש לנו את הקרבות שלנו ובזה נהיה הגיבורים שללא נשק אבל בעלי כוח ועוצמה מיוחדת, כי האל אתנו ואין דבר שקורה בלי אישור מהאל ושהאל הוא השופט והמחליט הבלעדי לכל דבר, אם מת מישהו, אם קרתה מלחמה אם מדינה נלחמה עם אחרת וכל דבר זה רק האל מאשר לחוכמה שרק הוא יודע אותה. באוצר מלים שלנו יש את הביטוי “חרבות האל”, וכולנו יודעים שהיום במלחמה הכי קרובה שקרתה ,מדינת ישראל קראה לה “חרבות ברזל” ,כי בכל השיטות ההיכנעות לאל יש את ביטוי זה, בנוצרות ,יהדות ואסלאם, ועלינו להבין מי אלה שקראו נביאים להם חרבות
האל. חרבות אלה הם כל כוח גדול היה או קטן, שיש לו אפשרות לשנות בעולם שלנו בכוח או בשיטה אחרת וכל מה שהוא עושה זה כדי שיקרה דבר שהוא עשוי-לפי תיאור האל בספר הקודש, וכדי שיחיה מי שיחיה בהוכחה ושימות מי שימות בהוכחה, כן הוא אל ההוכחות הוא ההוגן בעל הכוח המוחלט והוא כן מחליט והכל קורה באישורו. השאלה פה שאנחנו הגיבורים בעיני עצמנו וכל בעלי הערך מה עלינו לעשות כדי לשנות ושניקח בסיבות כדי שההודעה האלוהית תהיה בכל מקום?. התשובה היא פשוטה אבל לא כל אחד מכיר אותה ויכול לעשות לפי העקרונות שלה. עבודת חסן זה מה שעלינו לעשות ולעבוד על עצמנו כדי שלא נאבד את הסמכות שלנו בשינוי בחיים אלו. אמר אחד הנביאים: “האל הוא עדין אוהב עדינות, והאל נותן בעדינות מה שלא נותן באלימות”. עלינו להבין את משפט
זה בצורה הנכונה, כי לא כל אחד בעל עדינות הוא חלש-לצערי במובן היומיום זה להיפך אצל רוב האנשים, אבל האל יודע מש שאנחנו לא יודעים ומה שידענו עלינו לשאול את עצמנו ואת מי שיודע בדברי דת, אבל מה שלא יודעים ומה שלא מבינים בו עלינו לא לשאול ולשתוק שתיקת שקט השלום שאם עשינו זאת, האל פותח לנו שערי השלום והברכה וכן מצליחים בעבודת החסן שלנו שלא כל אחד יכול לעשות אותה, ובזה אנחנו הגיבורים אם הסכים אויב הדרך זאת או נלחם אתנו את מלחמת הקודש, שהנשק שלנו אנחנו חיילי האל באדמתו היא מעשים טובים וטובת לב ועצות של דואגים לכל האנשים אם אפילו רצו להרוג אותנו לסיבה זאת.
ויש לדעת שמשמעת המילה “גיבור” באוצר שלנו זה ללכת על השביל הישר בחיים אלו ולהיות הוגנים בלי ערך שלא מתקרבים
לחושך הלא הוגנות אפילו אם בעל הנשק רצה ההיפך לזה ואם השתמש בכוח או לא. ובעל הנשק זה אולי לא יצליח במבחן שהאל נתן לו, שהוא חרב באל באדמתו, שמשנה והורג בצורה חוקית-לפי אמונתנו, או שהורג בגלל לרכוש ולשפוט בלי להיות בעל הודעה אלוהית, ואם הוא לחם כדי שיגידו גיבור –וכל אחד בשיטה שיש לו, אז הוא נפל על הפנים ואף אחד יעזור לו לפני יום הדין אלא שיחזור לעצמו ולהיות צדיק וצודק בעל ערך ושיאמין שהוא עשה את חובתו שהאל צווה אותו לעשות וזה לשמור על השלום, ושלא יהרוג וייהרג רק כדי שיגידו גיבור, כי זה טעות ברצון שזה הבסיס והנשק הראשון של כל בן אדם שחי באדמתנו, וזה הכוונה ברצון שכל מעשה מבוסס עליה. ואנחנו כבעלי ערך עלינו לקחת בידם –חרבות האל, בלי שנגיע לארמונות ולבתים מפוארים של מלכים או
חיילים שלהם, ועלינו לתת עצות מרחוק, שלא יחייבו אותנו לקחת כל מיני דברים-כמו שוחד, ואז לא נוכל להגיד את מילת האמת ואת דברי אל ונביאים, כי כמו שאמרו: “אם רצית שיתביישו ממך ולא יגידו אמת תיתן להם משהו”. ובזה אנחנו הדיבורים ולא מי שאצה שיגידו עליו דבר זה , ואם שמנו לב כמו שחילקנו את האנשים שהרוב רוצים שיגידו עליהם דיבורים וכל שאנחנו סוגרים יותר את המעגל אנחנו מתקרבים לצדק והוגנות ואי רצון שיגידו עליהם גיבורים זה שמונע שהאל יקבל את ברכותנו ותפילותינו וכל מה שהוא טוב.
ואם שאלנו את עצמנו: למה יש מלחמות בין הדתות?, ולמה יש מלחמה בין חרבות האל ביניהם לבין עצמם?, התשובה היא בספר הקודש, אמר האל בנושא זה: “שיבחן אתכם במה שנתן לכם”, ואמר לאבותינו בני אבינו
אדם ולאדם ואשתו: “תרדו ממנה אתם אויבים אחד לשני”, ובזה כאשר אדם אבינו טעה ולא עשה לפי הוראות האל הוא ואשתו, אמר האל שנהיה אויבים אחד לשני כמבחן גדול לפני שהאל מתקן על ידי מי שטעה ולא עשה לפי עקרונות שהאל צווה אותנו לעשות לפיהן, ואפילו תיקון על ידי מי שטעה קודם. אז אנחנו מבינים מזה שיש הזדמנות לכל השיטות של “אין עוד מלבדו” כדי שיהיו המתקנים שטעו לפני זה וחזרו בתשובה.
