Table Of Content
במילון – Karla13.gif — קובץ תמונה ארוטית של אישה שהיה רווח במחשבים אישיים בשנות ה-90, בתיקיית MY DOCUMENTS
ארץ הפלאות של “זיווג משמים”
מתוך כל השמות ברשימה של זיווג משמים, השם אתי לא בלט באופן מיוחד. שם רגיל. מספר טלפון של חיפה. גיל — בטווח. גובה — סביר. כמו כולם ברשימה. מיינסטרים.
חי: ערב טוב — אפשר לדבר עם אתי?
אתי: מדברת.
חי: הי, מדבר חי, מזיווג משמים.
אתי: אהלן.
חי: מה נשמע?
אתי: עוד יום עבודה, בסוכנות למכירת רכב שברולט.
חי: ישר הלכת לעיסוק שלך — אז מה, מומחית במכירת רכבים?
אתי: רק עושה את החשבון הסופי.
חי: שברולט… מעניין. איך הדגמים שלהם?
אתי: מוצלחים. יש לך שברולט?
חי: אה… כרגע יש לי קטנוע.
אתי: הכי טוב, אני גרה בנווה שאנן, איזה פקקים יש כל בוקר. אני עומדת כל שבוע במצטבר שעות.
חי: את הרבה זמן “זיווג משמים”? אוי סליחה — בעצם שאלה אידיוטית.
אתי: לא — איזה חודש אולי. הצטרפתי לא מזמן.
חי: ואיך ההתרשמות שלך מהחבר’ה? (עוד שאלה אידיוטית?)
אתי: כולם מהמיינסטרים, אתה יודע…
חי: מיינסטרים, כלומר — כולם אותו דבר?
אתי: ליתר דיוק — עוד מאותו דבר.
חי: הבנתי — יש מפעל שמייצר אותם לפי תבנית.
אתי: בדיוק…
חי: אני כבר חודש פה גם כן, היו לי כמה פגישות — בינתיים מחפשים.
אתי: ומי הגיעו?
חי: את יודעת — מיינסטרים…
אתי: לא כולן שם מיינסטרים — יש כמה underdogs.
חי: כן, כבר יצא לי.
אתי: נו, ויצאת בשלום?
חי: כן, אבל מבאס.
אתי: ככה זה הפגישות האלה — בעצם למה אפשר לצפות…
חי: למה אפשר לצפות? אולי לגאולה אבן ממבט שהתגרשה לאחרונה?
אתי: ממש… היא עם גדעון סער אתה יודע…
חי: גדעון סער — פחות כנראה לא הספיק לה,
אתי: זה הברנז’ה — לא כמונו מיינסטרים.
חי: יש סיכוי לצאת מהמיינסטרים פעם?
אתי: רק בפנטזיות.
חי: גאולה לא צריכה פנטזיות כנראה…
אתי: זאתי? לוחצת על כפתור אחד ויש לה גבר מהשב”כ או איזה קצין גבוה בצה”ל או שר — לא כמונו… שמקבלים דפים של “זיווג משמים” בדואר.
חי: את יודעת — החיים מפתיעים. יום אחד אפשר לקבל דף של זיווג משמים ויהיה כתוב גאולה…
אתי: בתנאי שאני מקבלת דף של זיווג משמים שכתוב בו גדעון…
חי: גאולה — לא כמו גאולה אבן, כמו גאולה… :))) מייסורים :)))
רומזים לנו שיש, סקס אחר…
חי: אז מה? תחביבים משהו…
אתי: סקס.
חי: מה????
אתי: סתם צוחקת — נו, כמו כולם… איך קוראים לזה — לבלות אבל גם להעביר ערב שקט בבית.
לרגע אחד בלבד — לא היו לי מילים. לא ציטוטים, לא רפרנסים, לא זהות מילולית. רק בן אדם שאישה הרגע הפתיעה אותו לחלוטין.
אתי: סתם צחקתי — בעצם בדקתי אותך…
חי: צוחק — בעיקר הפתעת אותי.
אתי: נמאס מהתשובות של טיולים וערב שקט בבית אז גיוונתי.
חי: חתיכת גיוון — היית אומרת — אני יודע… לשחות בים בחמש בבוקר בחורף.
אתי: צוחקת — מה! ומה אתה אוהב לעשות? אבל תהיה יצירתי.
חי: אם להיות יצירתי? לעשות סדר ב-My Documents במחשב…
אתי: אוי — מזבלה על מיליון מסמכים.
אתי: נו, מה הקשר בין שתי התשובות שלנו?
חי: בין סקס ל-MY DOCUMENTS — איזה קשר יכול להיות?
אתי: למה אתה מסדר את My Documents? כי אצלכם הגברים כל הספרייה הזו מלאה בתמונות סקס :))))
חי: וואלה נכון.
אתי: בטח שנכון — מה עשית למשל עם התמונה KARLA13.GIF?
חי: דווקא KARLA13 — מאיפה הבאת את השם הזה?
אתי: היא בלי בגדים אז KARLA — בעברית זה קר-לה.
חי: מתפוצץ מצחוק — וואלה — קר-לה 13 נקודה GIF!
חי: יש את הגרסה של גבר של קרלה 13?
אתי: KARLO13 :)))))))
חי: מקורי, קר-לו 13 — אבל לגברים לא קר, רק לנשים, בעיקר בקולנוע…
אתי: אז איך נקרא לו? בוא נחשוב… אה — נזכרתי, אבל הוא מהמיינסטרים.
חי: בואי ננסה.
אתי: עמית רומם. כמו “המתרומם”
המופע של ג’ון בלושי…
חי: נו אז נראה שזה כן העיסוק המועדף עליך.
אתי: אתה אמרת.
חי: אוקי… אז — רוצה להיפגש?
אתי: עם מי? עם עמית רומם?
חי: לא — איתי :))))
אתי: צחקתי — כן, אוקי. איפה אתה גר?
חי: בקריות.
אתי: קריות — גאולה אבן בחלומות, קרלה 13 במגירות, וגר בקריות? מדכא לא?
חי: מדכא לגמרי.
אתי: אבל אני מנווה שאנן.
חי: בסדר — ניפגש בשמונה מחר?
אתי: כן — יש קפה בשם Cafein, קפאין, נווה שאנן.
חי: אחכה לך שם.
בית קפה קפאין, נווה שאנן, מחכה, לגאולה.
הגוף דרוך, אחרי כל שיחת ה”קרלה 13″ היה לי משהו שלא היה לי כבר חודשים: ציפייה. וציפייה, כמו שלמדתי בדרך הקשה, היא האויב הכי מסוכן של הפגישות האלה.
הפעם אם באה מכוערת — אני קם והולך. לא מסוגל יותר. יש גבול. כבר הייתי על רצפת שוק עם ריח דגים ועכשיו מכוערת? לא.
ואז ראיתי אישה מתקרבת. סוודר בז’. כזה ממש של המיינסטרים. ובאופן מוזר — משקפי שמש שחורות. למרות שכבר ערב.
אתי: חי?
חי: כן…
אני: (חושב) בוא נעוף מפה? והפעם צריך לנסוע בזהירות על רצפת השוק.
ישבנו. שתי כוסות קפה. כל אחד שלו. הידיים שלי שלובות — סגור. היא ישרה — סגורה. בית הקפה מואר, נקי, כמעט ריק. ושני בני אדם יושבים בו כמו בחדר חקירות.
אתי מדברת על העבודה שלה בסוכנות שברולט.
אני: (חושב) איפה כל אהובותי מבאר שבע…
ארור הרגע שעזבתי את האוניברסיטה. הייתי צריך להישאר שם עד דוקטורט — במקום לשבת מול השמנות של נווה שאנן.
קרלה 13, קרלו 15 ? מה זה המשקפי שמש השחורות האלה — חשבתי שקרלה 13 תבוא, במקום זה ג’ון בלושי מהאחים בלוז יושב מולי…
מרצפת השוק למידת החזייה
היא מדברת ומדברת, ואני מקשיב ולא מקשיב, מוצא את עצמי מתבונן עמוק במשקפי השמש השחורים שלה וחושב על כלום.
אני עייף, פשוט עייף, ראשי מתחיל כמו לצנוח…
הראש ממשיך לצנוח במורדות סוודר הבז’ של אתי, המוח ממשיך במנטרה כמו מתוך חלום
איפה כל אהובותי מבא…
מה זה.
וואו.
מה זה החזה הזה.
העיניים ירדו לסוודר הבז’. ולאט לאט הבנתי שמה שיש מתחתיו זה לא סתם. חזה ענק.ופתאום כל מה שהפריע — הפנים, המשקפיים, נווה שאנן — לא הפריע.
כאילו מצאתי מים במדבר. ולא חשוב אם המים נקיים.
פתאום התעוררתי לגמרי. הכל השתנה.
חי: אז — מצטער, הייתי קצת עייף היום… אפשר להציע לך להיפגש שוב?
אתי: כן, רק הייתי בטוחה שנרדמת מולי, שכל הפגישה הזו עייפה אותך
חי: (משקר) כן, תראי היה יום עמוס בעבודה, הרבה מסמכים לכתוב…
אתי: (צוחקת) מסמכים ב-MY DOCUMENTS אני מבינה — רק תיזהר שלא תמחק את קרלה 13
חי: (צוחק) תהיי בטוחה שלא 🙂
אלא שהפעם לא נסעתי דרך השוק.
