משחק מעוות – פרק 2
לפי ‘תורת היחסות’ של איינשטיין, כל גוף בעולם נמצא בתנועה בלתי פוסקת! מרחב החלל מתעקם כשיש מפגש בין גופים, זה מסביר את הבלגן..
ערימת בגדים ממש כמו ערימת ילדים בחול- מתלכלכים ומתקמטים..
זה תלוי גם במסה, ובמס ערך מוסף..
כשאתה רץ מהר אתה עלול לקרוס לתוך עצמך כמו חור שחור.
דוויד-אני מאבד את הסבלנות ללקוחות..
דולי-דוויד רק תשמור על המתיחות המותרת, ועל מרחק תגובה..
העיקר שתרגיש בנוח.. בפוזה הזאת..
דוויד-אני לא עושה שום פוזה.. הנה הפוזה לפניך!
דולי-זה הסמנכ”ל ההוא, תהיה נחמד אליו בבקשה..
דוויד-כן, אדוני, נראה אותך. וואו, באמת יפה!
לקוח-חן חן, אני מסתדר..
דוויד-זה באמת יפה ממש בכלל לא מגונדר, אתה רב גונדר לשעבר, לא?
לקוח-אל תבלבל לי..
דולי-מה הוא אמר?
דוויד-הוא מסתדר לבד.
דולי- אז אל תפריע.
דוויד-כן, קיבלתי כרטיס אדום..
דולי- אם אתה צריך עידוד, תחשוב שהקהל מריע מהיציע..
דוויד-היית הולך להופעה שלי?
דולי- בטח אתה כוכב על..
דוויד-מה באמת כמו ציפי שביט?
דולי- כוכבית, סולמית, איך שתרצה.. העיקר שאתה מתקשר לי עם המון
דברים טובים, לא..
דוויד- די דולי.. אני נשוי!
דולי-תשמע הטקסט שלך קצת חלול מה רצית לומר בעצם..
דוויד- לא כלום.. ניסיתי לשמור על השקט אני הדחליל של החנות- לא?
דולי- אתה צריך לשפר את הגישה..
דוויד- דברת על גישה, בוא נראה אותך אומר את זה לאישה.. אם
אתה כזה קול..
דולי-טוב, תפרת לי את הראש.. לך חפש איזה לקוח לחפור לו..
דולי-אל תדאג, בסוף אתה תהיה מנכ”ל של הרשת.. בקרוב..
דוויד-אם כבר אז אולי רשת בשביל לתפוס את הציפורים..
דולי-זה נראה שאתה חושב שאתה חי בסרט טבע..
דוויד-כן יש לי חרדה וגם פרפרים בבטן.. כי עכשיו זו עונת הנדידה..
ראיתי כמה קונים קשוחים כאלה שנכנסו בלי להראות רצון מיוחד
לשיתוף פעולה, אולי יועצים רשמיים של הממשלה כאלה בחליפות.. שהחליטו להפיל איזו יוזמת חקיקה.
אבל אומרים שאחרי כמה כביסות זה מסתדר..הם מתרככים במושב של החורף כמו במושבים בצפון.. בכל מקרה אני בינתיים נאבק.. אני מעלה הצעת חוק חדשה..
בינתיים, איזו מתיחות חדשה, נוצרה, עקב חוסר בתאי מדידה,
בשל נדידת הציפורים בסתיו- הרבה חסידות עברו אצלנו לשוא..
וגם יותר מדי אנשים שלא מעריכים שום דבר.. ובלי מידה של הקפדה.. בכל זאת תלמדו להגיד תודה..
ושוב אני מתחיל לחשוב שלילי..
אולי עדיף לי להיות איש פשוט ושתקני, אלא שיצר המשחק מתגרה בי
באותו רגע.. תעתועי משחק עוברים במוחי וליבי..
כשראיתי איזו קונה שתקנית מהלכת בחנות..
דוויד-את מחזיקה מעמד או שאת זקוקה לעזרה?
לקוחה-זה בסדר, אני שורדת..
דוויד- ברצינות?! למה אני מרגיש לא בנוח, שאת אומרת את זה
משהו לא בסדר?
לקוחה-אמרתי שהכל בסדר.. יש לכם חנות מאוד יפה ממש מעוצבת..
כמו תפאורה מסרט כאן..
דוויד- אה, אני לא קשור לכל זה אני מוכר פשוט, דולי הוא מנהל הרשת..
לקוחה-באמת? אתה לא נראה ככה..
ואז היא פשוט הסתובבה ויצאה.. אנשים משונים.. רודפים אחריך בין המדפים.. והם בורחים בלי להגיד שלום.. אני חי בהצגה הרגילה.. והם חיים בסרט משלהם..
לפי ‘תורת היחסות’ של איינשטיין בכל פעם שגופים נפגשים בחלל-
זה גורם לעיקום במרחב-
האוירה משתנה,
שפתיים מתעקמות, הראש נוטה, הגוף מסתחרר..
זה הופך את החיים ליותר מסובכים..
זה כמו לעשות מבצעים לרגל החג..
או להפעיל מכונת כביסה ריקה על אלף סיבובים לדקה..
דולי-מה עושים עם ערימות הבגדים הממוקמקים הללו..
דוויד-דולי שומע?..הרי האדם הראשון וחוה לא ידעו שהם ערומים
עד שהנחש
שהיה הערום מכל, כלומר שהיה מודע לכך שהוא ערום!
ואז נוצרה האופנה הראשונה של בגדי עלה תאנה.. ואחרי
זה הם התקדמו לכותנות עור ופשתן וכאלה..
דולי- אז איך זה קשור לגוטיה?
דוויד-תראה את הערימות הללו, איזו חוצפה!
מסתתרים כמו תיירים מאחורי טי-שרט..
דולי- מתחבאים כמו עכברים ובורחים!
דוויד-ויש להם אגו מטורף מאחורי הטי-שרט והג’נס המשופשף!
דולי- מה, כמו שאני מתלבש?!
דוויד-נו בדיוק גם אתה מתחבא מאחורי הדלפק עם כל האגו הזה!
דולי- מה , אני?
דוויד-אני מצטער, פשוט נמאס לי מכל התדמיות
המעוותות האלה, כזה אני.. כשהייתי צעיר היית לי איזו קטע מטורף
שסלדתי מכל המפורסמים .. אפילו אלה שאני הכי אוהב..
דולי-למה, גם אני מפורסם.. וזה לא מפריע לי..
דוויד-אני מדבר איתך ברצינות..
דולי- אז תעזור לי למצוא את הזהות האמיתית שלי!
בבקשה,דוויד, אני זקוק לך! תגיד לי, מה אני עושה עם הזנב
שלי, איפה אני מחביא אותו?!
דוויד-גם אתה עולה לי על העצבים!
אבל אתה יודע מה אני אוהב אצלך שהמשחק שלך אמין..
כזה כאילו א-פוליטי לגמרי..
דולי-אני רק עושה את תפקידי.. אתה השחקן המצטיין!
לך לשחק, אני שומר עליך..
דוויד-מה אתה הכוריאוגרף של פרחי עפולה ,אין לי היום אנרגיות
טובות..
דולי-אתה מגזים תן לעצמך צ’אנס.. שחק אותה- אבל בלי דרמה, זה
הכל ..קומדיה..
דוויד-אני לא מתכוון להתחנף לאנשים ולשאול שאלות
רטוריות כמו בהצגה של שייקספיר! פה זה לא מכבסה..
דולי- מה אכפת לך.. תלבש מסיכה..
דוויד- למה אני.. לך זה יותר מתאים!
דוויד-שלום, אפשר לעזור?
קונה-אני מחפשת חולצה מכופתרת לא אנטלגנטית מדי..
דוויד-דווקא את נראית אינטלגנטית..
בכל מקרה זה נקרא ‘ספורט-אלגנט’ אולי חולצה לא מבריקה
במיוחד אבל יפה ליום יום..
קונה-קניתי! אתה עושה גם ימי הולדת?
הייתי מעודד והחלטתי לשכנע במילים מכובסות, דברתי כל
היום על חולצות מעוגלות לנשים ועל קוים ישרים לגברים.
על מכנסיים פשוטים- לאנשים בלי שום שייכות פוליטית.
בגד משוחרר מכל הכבלים או מכנס שליש שקוצר על
התנהגות טובה.. כן זה בהחלט
המראה הזרוק! ממש בגד חד פעמי..שכנעתי כמעט את עצמי..
קונה-זה יפה אבל אני לא בטוח..
דוויד- למה אתה לא בטוח?
קונה-מה הכוונה?
דוויד-זה מה שכולם לובשים בלילה בשכונה..
קונה- באיזו שכונה?
דוויד-שכונה ממוצעת פה ברעננה, בטיול עם הכלב..
קונה-אז זה סטייל או לא? לא הבנתי..
קונה-אני צריך בגד ליציאה.
דוויד-היציאה משמאל..אה אופס, סליחה..
קונה-בר מצווה של אחיין אז מה אתה מציע..
דוויד-מותגים ותדמיות זה דולי, שקרים זה אצלו, אצלי זה רק אמת!
דולי-איך אתה מדבר אני אתבע אותך על הוצאת דיבה..
דוויד-תנסה..
דולי-עזוב אותו הכל אצלנו אמיתי יש בד מקומט איכותי, מתקמט לבד
אוטומט- כלום אצלנו לא הולך חלק.. הכל מציאותי לגמרי.. אתה
יכול לבוא לראות בעצמך..
קונה-אני לא בקטע של מותגים בכלל!
דולי-אז תחזור לדוויד הוא יתנצל בפניך!
קונה-הפסיכופט ההוא..לא תודה..
דולי-אז בוא איתי אז מה אם זה יקר העיקר שזה יפה!
תשמע לי- הגלים סוערים והחליפות היפות עפות
ככה זה -זה הרגלם של בני אדם- גם אם זה עולה הון תועפות
אוכלים דגים ועופות לא?!
קונה-לא תודה אני צמחוני!
דולי- אני לא מבין! אני מביא את התשוקה שלי ולך בא לקלקל לי..
כזו סחורה חמה.. מה אתה מתחבא?
דוויד- מצטער, מסתבר שהמשחק
שלי כמו יושב עליי כמו ג’ינס-
מזוייף..







