משחק מעוות – פרק הסיום- 5

מרוב שהשקעתי באומנות השיכנוע-  כבר שכחתי מה

שרציתי לומר..

חשוב לשמור על גישה נגישה והגשה..  ומכות פתיחה..מדוייקות.. 

 העיקר שהלקוחה תהיה מרוצה.. 

כי אם צריך- אפשר להתחשב בה, אז למה לא?!  

לפרוש לה לתשלומים,   וגם שטיח אדום.. 

זה באמת יקר לה כל כך?!       תראו איך היא נאנחת..אין לה אויר..   

תסתכלי על התוית, גברת, זה מותג  ממש איכותי!  

..ואז אתה מוצא תנוחה נכונה יציבה, בעין אחת אתה עושה  עוית 

ומכה בכל הכח!

דולי-דוויד, תשמע..אתה משתפר!  אני אמצא לך תפקיד בחיים! 

      אל תפחד, אתה כוכב!    נעשה פסטיבל.. אני אומר לך.. אתה עוד 

      תראה כמה זה יהיה הולם        ומשתלם..

לקוח-לא יודע אם זה באמת משתלם- ממש יקר!!

דולי-יש לנו גם דוגמה אחרת קצת יותר עממית, אבל זה פחות זה..

     דוויד, אתה רואה איך אני..   תנסה לצחוק, תהיה קליל.. 

דוויד-אבל, אני נראה כמו דחליל לא?..

דולי-למה, מה פתאום!

דוויד- אני יכול גם לקפל את האוזניים להיעלם בכלל..

דולי- די מספיק! דוויד תחזור לעצמך מה קרה לך?!  תראה אותי!.. 

דולי- הבד נעים.. הבגד הזה  משדר טוב-  מן ניחוחות- נוכחות     

        שקופה..  מה אתה אומר?

לקוח-אז למה אני לא מרגיש את זה?

דולי-אולי תוציא קצת את החולצה זה יראה לך יותר טבעי.. 

      הכל בראש  שלך..

לקוח-אבל זה ארוך מדי..

דולי-אין מה לעשות, רק דיאטה תעזור.. סליחה..

דוויד-וואו , דולי ,איך אתה עושה את זה?!  אתה תותח!

דולי-גבר, אם האוזניים מעט מעט זקורות- אז אתה צריך כובע או 

      מטפחת.. השניים שלך בולטות אז פה סגור,  

      כן  ככה זה קצת כיפוף, יש לך צוואר של  ברבור..אל תהי מתוח קפל  

      ולך לנוח..

לקוח-אם מי אתה חושב שאתה מתעסק! הייתי סמנכ”ל תפעול בחברה 

       גדולה..

דולי-ודווקא הולך בבגדים כאלה נוחים..

לקוח-כי זה די דוחה אותי כל העניין הזה של הראוותנות..

דולי- שדר לי.. או כן,  כן יפה לך, מתאים לרפובליקת בננות כמו 

       שלנו לא?

לקוח-אתה צוחק?!

דולי-כן ודאי.. שתמיד נצחק, לא? 

האמת שאני כבר עובר את הגבול  עם המשחק המוגזם  שלי.. 

כמו עם השחקנית ההיא (הבלגניסטית השתקנית)-  היא ממש נשברה

ואמרה לי “תודה! תודה, נשמה יקרה!” קרנה מהמחמאה המוגזמת שנתתי לה.. 

פשוט התפוגגה..

והיה בזה משהו מתוק אבל מוגזם ומצועצע- כמו בסיפורי אגדות על מכשפות

ופיות שפותחות ולא סותמות את הפיות.. ואז מתפוצצות מרוב טוב.. 

אני ממש עושה ללקוחות פדיקור ומניקור!    

אבל דולי דווקא שומר על הניכור- בסדר גמור.. לעומתי-

יש לו משחק –

איכותי.. הוא כמו מגנט-‘הפוך’  שמושך את הקונים  אליו.  איך הוא עושה את זה?!

לצערי, המשחק הרכרוכי הזה משפיע עליי לרעה גם בבית שלי, מול אשתי:

שלי-  אם אתה במצב רוח טוב!   והמפרש מתוח, שודד ים שלי,

         אז תשתחרר משהו מהאוצר..    כי צריך לשלם לוועד בית..   

         ואני מקווה שאתה לא מתכוון להטביע לנו את הבית למצולות ים.. 

דוויד-טוב שלי  את  לא עובדת עליי.. נכון? באמת צריך לשלם

        כזה סכום ..  מסתבר.. שהמשחק פה קשוח לפחות 

       כמו בחנות.

       צריך לשמור על שפיות עם כל המשחקים האלה.. כי יש 

       משחקים שאני משתדל- לא להתחיל בכלל.. 

שלי- רק עוד קצת!  שחק אותה למעני..

דוויד-אני משתדל אבל תדעי לך שאין שום משחק מושלם.. 

       תזכרי את זה!  את יכולה רק לבקש הרבה אבל לא מושלם, 

       לפחות לא אני. אני לא האביר על הסוס הלבן.. 

       אל תצפי ממני למשהו אחר, זה לא אני..

שלי-אתה נשמע כל כך שלם – כשאתה שבור.. 

      או מבולבל..כן אתה צודק חיים שלי! 

דוויד- כן אהובתי, כן  ככה זה בחיים- למשחק יש טעם מתוק ומר..

        ככה זה לפעמים צריך להתבגר.. 

 

דוויד- תשמע דולי, אני לא רוצה להאשים את עצמי.. אבל חשבתי..

        כנראה שהמשחק שלי לא אמין..   הכל כבר נראה לי כמו סחרחרה של סוסים

        ממוכנים במעגל והקונים עולים ויורדים בלי חיוך..      פשוט אבדתי את זה..

דולי-לא מה פתאום?!  הבאתי סחורה אלף אלף, אל תדאג! הם עוד יצאו  מהאדישות הכפייתית

       שלהם! 

דוויד- דולי , או, כמה שאתה צודק!  אני  לא צריך סתם להסגיר רגשות 

        אין לי מה לחשוף יותר מדי כמו פעם.. נכון,  אולי אני אגדל שפם..

דולי-מה השתגעת?! אתה רוצה להבריח את הקונים,  זו לא רשת!

      אתה חייב לשמור על יחס אישי,  אל תשתנה לי דוויד,   אני זקוק לך אח!

דוויד- בראבו דולי איזה משחק!  בראבו!

 

 

                                                       -סוף-