ואז לפתע הופיעה לנגד עיניי הדמות מן החלום – השטן.
“הרי ידעת שתפסיד!” לחש קולו. “בוא אליי… אתה כל כך רוצה לבוא…” הוא אמר, מושיט את זרועותיו בהזמנה לקראתי.
“אתה שייך לי… בוא אליי,” הפציר בי.
לרגע לא היה כיעורו נורא כל כך. היתה בפנים הקמוטות והמעוותות מעין הבטחה אילמת לשלווה אינסופית. רוך כמעט אבהי נשקף מהן.
“בוא אליי,” לחש בחיוך אוהד, זרועותיו פשוטות לרווחה לקראתי. “אני מוכן לקבל אותך… הנח לי לעזור לך.”
עתה נשלם המעגל. ידעתי מה עליי לעשות. יותר מכל רציתי להגיע לזרועותיו המנחמות.
דמעה נשרה על לחיי והתגלגלה עד לשפתיי.
חשתי במליחות שלה…
ובעטתי בכיסא.
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
