אני אוסף של אנשים עצובים,
שיודעים מדי פעם
לצחוק
על חשבוני…
אני אוסף של אנשים צוחקים,
שתקעו בלבם
יתד של
יגון…
אני אוסף של שברירי אור,
שהחושך נאבק
לגרש
בקלשון של
אש…
אני אוסף של אוספים
שאין להם
עוד
מקום…
💬
עוד אין תגובות לסיפור הזה
היו הראשונים לכתוב לאבירם מגור מה חשבתם. גם משפט אחד עושה הבדל.
התחברו כדי להגיב
אין תשובות
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
איך הסיפור גרם לך להרגיש?
